בס"ד
פרקי אבות

אודות פרקי אבות

מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה, עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". המשך קריאה »

פרקי אבות באימייל

שם מלא:
כתובת אימייל:

פרקי אבות ברשת

פייסבוק
טוויטר
rss feed

אודות פרקי אבות

מסכת אבות נקראת גם פרקי אבות, הוא שמה של מסכת משניות הכוללת חמשה פרקים (פרק ו' איננו חלק מקורי מהמסכת)

מסכת זו היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי מבין "ששת סדרי המשנה". בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, עוסקת מסכת זו בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ.

מסכת זו עברה מספר גלגולים, וכיום נהוג לצרף לה מסיבות היסטוריות את פרק קניין תורה, הממוספר כ"פרק ו'", שאינו חלק מחיבור המשנה. קיימים כתבי יד השונים בנוסחם לפרק זה, כמו גם לגבי נוסחם ומיקומם של המשניות בפרק החמישי והחותם של מסכת אבות עצמה.

החיבור "אבות דרבי נתן" מושתת בעיקרו על חיבור זה, ומהווה הרחבה שלו. למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, והוא אינו מופיע אף בחיבור התוספתא. אולם חוברו לו פירושים רבים במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, כך גם לפרק הנספח אליו, פרק קניין תורה.

בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת הלכות, ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות - ששים מסכתיות של הלכה" (שיר השירים רבה ו ט), וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת בתלמוד הבבלי או התלמוד ירושלמי. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר רבא: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות", כלומר - מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הכתוב בפרקי אבות (בבא קמא ל' עמ' א).

שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם, וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס לרש"י: "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה". פירוש אחר בשם הגר"א, על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.

מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה - התנאים, כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו.

הפרק הראשון במסכת מדגיש את השתלשלות התורה שבעל פה - כל תנא או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד משה רבנו דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור. בפרק זה יש 18 משניות.

הפרק השני ברובו כלול מדברי התנא הלל הזקן, תלמידו רבי יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. מספר משניות אף עוסקים ישירות בתכונותיהם הרוחניות של חמשת תלמידי רבי יוחנן בן זכאי והיחס בין שנים מהם, רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך, לבין יתר חכמי ישראל. בפרק זה יש 16 משניות.

הפרק השלישי בפרק זה יש 18 משניות.

הפרק הרביעי בפרק זה יש 22 משניות.

הפרק החמישי מסודר בתחילתו על פי המספרים עשרה, שבעה, ארבעה, כך שכל משנה עוסקת בעניין הקשור למספר המדובר בה. הפרק מחולק בעיקר לנושאים הבאים:

  • הדורות מבריאת העולם ועד תקופת אברהם אבינו ויציאת מצרים ומעשי בני ישראל במדבר.
  • הניסים שנעשו בבית המקדש והדברים המופלאים שנבראו בערב שבת בין השמשות.
  • פורעניות שונות והסיבות בגללם הם באים.
  • סוגי אופי, התנהגות, חשיבה וכישרון שונים.
  • ניגודים. כגון אהבה התלויה בדבר לעומת אהבה שאינה תלויה בדבר, מחלוקת לשם שמים לעומת מחלוקת שאינה לשם שמים וכו'.

בפרק זה יש 23 משניות.

הפרק השישי של פרקי אבות, אינו חלק מהמשנה כפי שנחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. הפרק הוא אוסף ברייתות העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ונקרא גם "קנין תורה", וצורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות בבית הכנסת בשבתות שבין פסח לשבועות ולהשלים בכך את שש השבתות הללו, וגם כדי להסמיך את ענייני קניין תורה לחג מתן תורה. פרק זה מופיע במקור בתנא דבי אליהו זוטא פרק י"ז (מכונה גם "פרק דרבי אליעזר" פרק ב') ובמסכת כלה רבתי פרק ו'. מקובל בדפוסים להקדים למסכת זו את המשפט "שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם". בפרק זה יש 11 משניות.

בסך הכל יש במסכת אבות 108 משניות.

רבי עובדיה מברטנורא, מסביר מדוע המסכת מתחילה ממשה רבנו:"אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולם מוסרים ומדות וחכמי העולם ג"כ חברו ספרים כמו שהמציאו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני".

הרמב"ם מסביר את מיקומה של המסכת בסדר נזיקין, בכך שראוי לדיינים ללמוד מידות טובות מן החכמים, ולכן באה מסכת אבות אחרי מסכת סנהדרין, שעניינה השופטים והמנהיגים הנותנים דוגמה אישית להמוני העם. טעם נוסף שהרמב"ם מביא הוא הצורך לכבד את דברי החכמים שקיבלו את חכמתם במסירה מדור לדור מהר סיני עד ימינו.

בנוסח פרקי אבות המופיע בסידורים, כל פרק פותח במשפט המובא ממסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ומסתיים עם מאמרו של ר' חנניה בן עקשיא ממסכת מכות "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" וזאת בשביל שידעו כל הלומדים, שהדברים הנלמדים במסכת הם אפשריים לכל העם ולא יאמר מישהו שהדברים הם לא מכוונים אליו.

 

טקסט זה הועתק מויקיפדיה תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, עובד ע"י האתר, ומשוחרר כאן תחת אותם תנאי רישיון

created by eli antebi.
פרקי אבות: פרק א'  |  פרק ב'  |  פרק ג'  |  פרק ד'  |  פרק ה'  |  פרק ו'                   אתרים מומלצים:   שמירת הלשון  •  תהילים  •  מקווה.נט