בבא קמא פרק י משנה ח

הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחֱזִירוֹ, וּמֵת אוֹ נִגְנַב, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. לֹא יָדְעוּ בְעָלִים לֹא בִגְנֵבָתוֹ וְלֹא בַחֲזִירָתוֹ, וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵמָה הִיא, פָּטוּר:

ברטנורא

חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. דְּמִכִּי גְּנָבָהּ קָם לֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, וַהֲשָׁבָה דַּעֲבַד לָאו הֲשָׁבָה הִיא כה: וְאִם לֹא יָדְעוּ בוֹ וְכוּ'. מַתְנִיתִין הָכִי מִתָּרְצָא, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ בֵּין מָנוּ בֵּין לֹא מָנוּ. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתוֹ וּבַחֲזָרָתוֹ. אֲבָל יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתוֹ וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵמָה, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, מֵת אוֹ נִגְנַב הַטָּלֶה לְאַחַר שֶׁהֶחֱזִירוֹ הַגַּנָּב, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, בֵּין שֶׁמָּנוּ הַבְּעָלִים הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵמָה בֵּין שֶׁלֹּא מָנוּ הַצֹּאן. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבַת הַטָּלֶה, שֶׁכָּל צֹאן שֶׁהִיא רְגִילָה לָצֵאת חוּץ, צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהּ בְּיוֹתֵר, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתָהּ וְשֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לָצֵאת וְלֹא נִזְהֲרוּ בָּהּ, חַיָּב הַגַּנָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁבִּגְרָמָתוֹ נֶאֶבְדָה הַצֹּאן. אֲבָל אִם יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבַת הַטָּלֶה, וְאַחַר כָּךְ מָנוּ הַצֹּאן וְנִמְצֵאת שְׁלֵמָה, שֶׁהֻחְזַר הַטָּלֶה הַגָּנוּב, אִם כֵּן כְּבָר יָדְעוּ שֶׁיֵּשׁ צֹאן אַחַת שֶׁלְּמוּדָה לָצֵאת חוּץ, וְהָיָה לָהֶם לְהִזָּהֵר בָּהּ, וְאִם לֹא נִזְהֲרוּ אִינְהוּ דְּאַפְסוּד, וּפָטוּר הַגַּנָּב מִלְּשַׁלֵּם:

תוספות יום-טוב

כד  נִגְנַב. נִרְאֶה לִי דְּמִשּׁוּם סֵיפָא דְּפָטוּר תָּנָא נִגְנַב, דְּלָא תֵימָא דַּוְקָא מֵת מֵעַצְמוֹ פָּטְרִינַן לֵיהּ: כה וְהִלְכָּךְ אֲפִלּוּ מֵת חַיָּב כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב שֶׁבִּגְרָמָתוֹ נֶאֶבְדָה, הוּא הַדִּין בְּמֵת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רמב"ם

הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב כו': אמרו ומנו את הצאן והיא שלמה פטור מלשלם וכל הענין הראשון והוא כשגנב וידע בעל הצאן שגנב לו אבל אם לא ידעו הבעלים לא בגנבתו ולא בחזירתו אינו פוטרו אלא א"כ יחזיר וידעו הבעלים שהחזיר לפי שלמד זה הטלה דרך אחר זולתי דרך הצאן [שלו] ולכך צריך להודיע הבעלים כדי שישמרוהו כאשר יוכל ואז יפטר מאחריותו:

בבא קמא פרק י משנה ט

אֵין לוֹקְחִים מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵרוֹת עֵצִים וּפֵרוֹת. אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין, אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִים מִכָּל מָקוֹם:

ברטנורא

אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים. דְּאִיכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא גָּנְבוּ מִצֹּאנוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הַמָּסוּר לָהֶם: צֶמֶר בִּיהוּדָה וּפִשְׁתָּן בַּגָּלִיל. מְלֶאכֶת הַנָּשִׁים הִיא, וְהֵן עַצְמָן עוֹשׂוֹת וּמוֹכְרוֹת. וּלְדַעַת בַּעֲלֵיהֶן הוּא: וַעֲגָלִים הָרוֹעִים בַּשָּׁרוֹן. שֵׁם מָקוֹם שֶׁמְּגַדְּלִין בּוֹ עֲגָלִים. וְשֶׁלָּהֶן הֵן כז:

תוספות יום-טוב

כו  עֵצִים. מַיְרֵי בְּשׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין בָּאִילָנוֹת: כז וְקָאֵי עַל נָשִׁים. וְזֶה לְשׁוֹן הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה, הָעֲגָלִים שָׁם בְּזוֹל, וְהָאִשָּׁה מְגַדַּלְתָּן וּמוֹכַרְתָּן: כח  אָסוּר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה. הָרַמְבַּ"ם: כט  מִכָּל מָקוֹם. מִכָּל אָדָם. וְאִם אָמַר הַטְמֵן, אָסוּר. הָרַמְבַּ"ם:

רמב"ם

אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים כו': אלו הדברים שהזהיר שלא לקנותן לפי שחזקתן גנבה בידם:
לראש הדף גלול מסך