כתובות פרק יא משנה ה

שׁוּם הַדַּיָּנִין שֶׁפִּחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹסִיפוּ שְׁתוּת, מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִכְרָן קַיָּם. אִם כֵּן מַה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה. אֲבָל אִם עָשׂוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת, אֲפִלּוּ מָכְרוּ שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה, מִכְרָן קַיָּם:

ברטנורא

אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת. הַכְרָזָה. שֶׁעַל יְדֵי הַהַכְרָזָה בְּנֵי אָדָם מְבַקְּרִים בָּהּ. וּבְהָא מוֹדֶה תַּנָּא קַמָּא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:

תוספות יום-טוב

יד  שׁוּם. בְּשִׁי"ן יְמָנִית. כְּמוֹ [תְּהִלִּים נ] וְשָׁם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, דְּשָׁיֵם אוֹרְחֵיהּ סַגֵּי שָׁוֶה. עָרוּךְ: טו  שְׁתוּת. הָכָא בְּיַתְמֵי תַּקּוּן שֶׁיְּהֵא בָטֵל, אַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן דִּשְׁתוּת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. כֵּן כָּתַב מוהר"ר פַאלְק כֹּהֵן: טז  בָּטֵל. הַיְנוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ הַכְרָזָה. וְאֵילוּ הֵם, עֲבָדִים, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ וְיִבְרְחוּ, מִטַּלְטְלִים וּשְׁטָרוֹת, שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: יז  קַיָּם. עַד פַּלְגָא. וְתַנְיָא נַמִּי הָכִי. גְּמָרָא: יח  אִגֶּרֶת. שְׁטָר. לְפִי שֶׁכָּל הַקּוֹנֶה נִיחָא לֵיהּ דְּלִקְרוֹיֵיהּ אִנְשֵׁי לְהַאי שְׁטָרָא, כִּי הֵיכִי דְּלֵידְעוּ כֻּלֵּי עַלְמָא שֶׁעַל יְדֵי הַבֵּית דִּין וּבְדִקְדּוּק הָיְתָה הַקְּנִיָּה כוּ', וּלְפִיכָךְ נֹחַ לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה הַשְּׁטָר יְהֵא גָלוּי לַכֹּל, לָכֵן קְרָאוּהָ אִגֶּרֶת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אִגֶּרֶת לְפָשְׁטָהּ וְלֹא לְסָתְמָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים גַּבֵּי הַמְּגִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: יט  מָנֶה בְּמָאתַיִם וְכוּ'. דַּוְקָא מָאתַיִם בְּמָנֶה. אֲבָל בְּפָחוֹת מִמָּנֶה לֹא. הָרַמְבַּ"ן. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה כְדַעַת הַסּוֹבְרִים דְּהָא דִבְקַרְקָעוֹת אֵין לָהֶם אוֹנָאָה הַיְנוּ עַד מֶחֱצָה דַּוְקָא. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב פִּלְפּוּל נָאֶה:

רמב"ם

שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל כו': אגרת בקרת הוא שטר חקירה ועיון והוא שתהיה שם שומא והכרזה ויכתבו שהם הפליגו בקיום ובחקירה בכל כחם ואלו דברי ת"ק והלכה כמותו:
לראש הדף גלול מסך