סוטה פרק ג משנה ה

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר, הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים, מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת, וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר, הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים, וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, אֶלָּא מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת, לְסוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה:

ברטנורא

מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם. מְחַסֵּר וּמַחְשִׁיךְ. הַגָּוֶן הֶחָסֵר נִקְרָא דִּהָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת. נֶחֱלֵית וְהוֹלֶכֶת:

תוספות יום-טוב

כא  מִתְנַוְּנָה. פְלִיגֵי בָּהּ, רַב יוֹסֵף סְבִירָא לֵיהּ דִּלְתַנָּא קַמָּא מִתְנַוְּנָה נַמִּי לֹא, וְרַב שֵׁשֶׁת סוֹבֵר דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּתוֹלָה אֲבָל מִתְנַוְּנָה וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְלֹא פְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלָּא בְּסוֹף שֶׁהִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה לְחוּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רמב"ם

( ראה משנה ד' )
לראש הדף גלול מסך