קידושין פרק א משנה ד

תוספות יום-טוב

לג לָאו דַוְקָא, דְּאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּמְסְרֶנָּה מִיָּד לְיָד. אֶלָּא כָּל שֶׁאֲחָזָהּ בְּמִצְוָתוֹ סַגִּי. הָרַ"ן: לד  בְּהַגְבָּהָה. שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, דְּנָפְקָא לֵיהּ מִתּוֹרַת לָבוּד. רַשִׁ"י. וְלֹא דָּמֵי לְעֵרוּב דְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ז' דְּעֵרוּבִין דְּהַגְבָּהָה טֶפַח סַגִּי לִזְכּוֹת בּוֹ. דְּשָׁאנֵי שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת דְּרַבָּנָן לֹא הִצְרִיכוּ קְנִיָּה כָּל כָּךְ. וְרַבֵּנוּ תָּם מְפָרֵשׁ דְּכָל הַגְבָּהָה בְּטֶפַח קָנֵי: לה מַשְׁמַע דְּבִמְסִירָה לֹא. שְׁמַע מִנָּהּ דִּמְשִׁיכָה עֲדִיפָא מִמְּסִירָה: לו טַעֲמָא דְמִלְּתָא, מִשּׁוּם דִּמְשִׁיכָה הַיְנוּ שֶׁמּוֹשֵׁךְ הַדָּבָר לִרְשׁוּתוֹ, וְאִלּוּ רְשׁוּת הָרַבִּים לָאו רְשׁוּתוֹ הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהָבִיא שָׁם כֵּלָיו. וְאַף דְּבִכְלַל מְשִׁיכָה מְסִירָה, שֶׁהֲרֵי אֵין צָרִיךְ מִיָּד לְיָד (וּמְשִׁיכָה צְרִיכָה נַמִּי לִהְיוֹת בְּמִצְוַת הַמּוֹכֵר, אִי נַמִּי בְפָנָיו, וְכֵן דִּין הַמְּסִירָה). וְכֵיוָן שֶׁהַמְּסִירָה קוֹנָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַמְּשִׁיכָה לֹא תִקְנֶה. לָאו קֻשְׁיָא הִיא, דְּכֵיוָן שֶׁמָּשַׁךְ גַּלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ דְּלִקְנֵי בִמְסִירָה אֶלָּא בִמְשִׁיכָה, וּמְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לָאו מִידֵי הִיא. וְהָא דִמְסִירָה לֹא קָנֵי בְּסִמְטָא וּבְחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר בִּמְשִׁיכָה, אִי נַמִּי כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: לז הַיְנוּ כְּשֶׁהִכְנִיסָהּ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בַּעַל הֶחָצֵר. דְּאִם לֹא כֵן הֲוֵי חָצֵר שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם. הַמַּגִּיד: לח מְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם וַאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בּוֹ דְּנִקְנֶה בִמְשִׁיכָה. וּמִכָּל מָקוֹם יָצָא מִן הַכְּלָל בְּהֵמָה דַקָּה, מִשּׁוּם דְּמִסַּרְכָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: לט לֹא יָדַעְתִּי טַעַם הַדָּבָר, דְּוַדַּאי דִּמְשִׁיכָה דַעֲדִיפָא מִמְּסִירָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי מַהֲנֵי בְּדָבָר הַנִּקְנֶה בִמְסִירָה דִּגְרִיעָה מִנָּהּ: