קידושין פרק א משנה ט

תוספות יום-טוב

פ שֶׁמֻּטָּל עַל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם כְּגוֹן שַׁבָּת תְּפִלִּין עֲבוֹדָה זָרָה פֶּטֶר חֲמוֹר מִילָה עֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶם. רַשִׁ"י: פא פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמֻּטֶּלֶת עַל הַקַּרְקַע אוֹ גִדּוּלָיו, כְּגוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת חַלָּה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה שְׁבִיעִית חָדָשׁ עָרְלָה כִּלְאַיִם, וּבַגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: פב  חוּץ כוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָרֵיךְ אַמַּאי לֹא תָנֵי לַהּ חַלָּה, וּמְשָׁנֵי לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּעִסָּה שֶׁל נָכְרִים, וְלֹא מַיְרֵי מַתְנִיתִין אֶלָּא בַדְּבָרִים הַנּוֹהֲגִים בְּיִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב אַמַּאי לֹא פָרֵיךְ נַמִּי מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת: פג וְתַנָּא קַמָּא, מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּבָא לוֹמַר שֶׁאַף בָּאָרֶץ לֹא נִתְחַיְּבוּ כָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּגִּלְגָּל שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחִלְּקוּ עַד שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ בָּהּ וְהִכִּיר כָּל אֶחָד אֶת שֶׁלּוֹ: