בבא מציעא פרק ט משנה ט הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, לֹא יִזְרָעֶנָּה פִשְׁתָּן, וְאֵין לוֹ בְקוֹרַת שִׁקְמָה. קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ לְשֶׁבַע שָׁנִים, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה יִזְרָעֶנָּה פִשְׁתָּן, וְיֶשׁ לוֹ בְקוֹרַת שִׁקְמָה: ברטנורא לְשָׁנִים מֻעָטוֹת. פָּחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים: לֹא יִזְרָעֶנָּה פִשְׁתָּן. שֶׁזֶּרַע פִּשְׁתָּן מַכְחִישׁ בָּאָרֶץ הַרְבֵּה כד וְשָׁרָשָׁיו נִשְׁאָרִים בַּקַּרְקַע עַד שֶׁבַע שָׁנִים: וְאֵין לוֹ בְקוֹרַת שִׁקְמָה. עֵץ תְּאֵנָה שֶׁל יַעַר הוּא, וְקוֹצְצִים עֲנָפָיו לְקוֹרוֹת הַבִּנְיָן, וְהֵם חוֹזְרִים וּגְדֵלִים, וּפָחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים אֵינָן נַעֲשׂוֹת קוֹרוֹת. הִלְכָּךְ קִבְּלָהּ לְפָחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים לֹא יָקוּץ קוֹרוֹת שֶׁבָּהּ, דְּלָאו אַדַּעְתָּא דְּקוֹרוֹת נָחִית, דִּבְשָׁנִים מֻעָטוֹת אֵינָם חוֹזְרִים לְקוֹרוֹת. אֲבָל קִבְּלָהּ לְשֶׁבַע שָׁנִים, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה זוֹרְעָהּ פִּשְׁתָּן וְקוֹצֵץ שִׁקְמָה שֶׁבָּהּ כה: תוספות יום-טוב כד וְהָא לֹא מִתּוֹקְמָא אֶלָּא בַּחֲכִירוּת. דְּאִי בְּקַבְּלָנוּת, מַאי דְּבָעֵי לִזְרַע שֶׁהֲרֵי הַבְּעָלִים חוֹלְקִים בּוֹ. רַשִׁ"י. כְּלוֹמַר וְלִכְחֹשׁ אַרְעָא וְלֹא לִכְחֹשׁ מָרָהּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. הָרַמְבַּ"ן חוֹלֵק כְּדִלְעֵיל (אוֹת כא). וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: כה רַשִׁ"י. וְזֶה לְשׁוֹן הַטּוּר, קוֹצֵץ קוֹרַת שִׁקְמָה בֵּין אִם יָרַד לְתוֹכָהּ בְּסוֹף שֶׁבַע מִשֶּׁנִּקְצְצָה בֵּין אִם יָרַד לְתוֹכָהּ בְּשָׁנָה שְׁלִישִׁית אוֹ רְבִיעִית, קוֹצְצָהּ כְּשֶׁיַּשְׁלִימוּ לָהּ שֶׁבַע. שֶׁהֲרֵי יִגְדַּל לִכְשֶׁיֵּצֵא עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה כְּשֶׁיָּרַד לְתוֹכָהּ: רמב"ם המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות כו': שרשי הפשתן ישארו בקרקע הרבה. וקורת שקמה עץ השקמה הגדל בקרקע בשני השכירות.