הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף ו'

ויש עוד חלק באיסור קבלת רכילות. שאם התברר לו שמה שסופר על פלוני שעשה לו כך וכך הוא אמת, אבל יש צד לדון כף זכות שלא הייתה לפלוני כוונה לגרום לו רע. והוא המקבל בחר לא לדון לכף זכות ועל ידי זה יצא הסיפור לרעה, נקרא מקבל רכילות.

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף ז'

ואם כבר עבר וקיבל רכילות, התיקון שיתחזק ויוציא הדברים מליבו. ואפי' אם קשה לו לחשוב שהכול המצאה, יחשוב אולי המספר הוסיף או גרע פרט קטן, שעל ידי השתנה הסיפור מרע לטוב. ויקבל על עצמו להבא לא לקבל יותר לשון הרע ורכילות, ויתוודה. ובזה יתקן את האיסור, אלא אם כן סיפר כבר לאחרים.

פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (2)

ואם כן בזמנינו, שהופקר אצל חלק מהאנשים ענין שמירת הלשון לגמרי, וודאי שמי שיתחזק בענין, יזכה לשכר רב. כיון שמצוה שאין לה דורשין הרי היא כמת מצוה. ומצוה שאין לה רודפין, רדוף אחריה לעשותה כדי שהמצווה לא תקטרג שמתעלמים ממנה. וידוע גודל הענין של מת מצוה שאפי' כהן גדול ונזיר, והולך לשחוט פסחו, ולמול את בנו, אינו מטמא לקרובים אבל מטמא למת מצוה כדי שלא יהיה מונח בבזיון. רואים שאפי' מת מצוה שהוא רק חומריות בלי נשמה ורוח חיים הקפידה התורה על בזיונו, קל וחומר לתורה הקדושה שיקרה היא מפנינים. שאם מצוה אחת ממנה מוטלת בבזיון, אנו חייבים להתחזק בה.