הלכות שמירת הלשון
הלכות רכילות, כלל ו', סעיף א'
אסור לקבל רכילות, גם אם היא סופרה לפני מספר אנשים. רק מותר לחשוש ולבדוק במקרה שזה יביא לו תועלת שיידע להישמר ממנו בעתיד.
הלכות רכילות, כלל ו', סעיף ב'
אסור לקבל רכילות גם אם אמרו לו בפניו "אתה דיברת על פלוני כך וכך". בכל זאת אין שתיקתו ראיה שאכן אמר עליו כך וכך. ואפי' זה אדם שאין דרכו לשתוק בדרך כלל, אין ראיה מזה ששתק. כי אולי החליט הפעם להתגבר על טבעו ולשתוק. או שחושב שמילא גם אם יכחיש לא יועיל לו, ובכל זאת יאמינו למה שסיפרו עליו.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (3)
וגדול ההפקר ששורר בענין למי שרגיל בלשון הרע. כי אם ישאלו אותו למה דיבר לשון הרע, יתרץ מאה היתרים שאין זה לשון הרע. וכאשר יוכיחו לו שזה כן לשון הרע, יאמר שעל אדם כזה מותר לומר לשון הרע. וכמה שישכנעו אותו יותר, יותר יגדיל בלשון הרע ויאמר שהלה אינו בכלל "עמיתך".
ורק בלשון הרע שייך כזה ענין, אדם שיוכיחו אותו באכילת בשר לא כשר, לא ימשיך לאכול בפני המוכיח. אם כן, זה מגדיל את הענין של מת מצוה, כי רק במצווה זה שייך כשמוכיחים שהמוכח ממשיך בסורו גם לאחר שהוכיחו לו.
