הלכות שמירת הלשון
הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ה'
מה שאמרו שאפילו שמיעת לשון הרע אסורה, היינו ללכת ולשמוע. אבל אם כבר ישב בחבורת אנשים שהתקבצו לאיזה ענין, והם מתחילים לדבר לשון הרע, ומשער שתוכחתו לא תועיל שיפסיקו לדבר, תלוי בפרטים הבאים.
אם אפשר לו ללכת ממסיבתם, או לסתום את אוזניו, מצוה גדולה הוא עושה. אבל אם לא יכול להשמט ממסיבתם, ומשער בעצמו שקשה לו מאוד לסתום את אוזניו כי לא רוצה שילעגו עליו, על כל פנים יילחם בעצמו שלא ייכשל בעוון קבלת לשון הרע. וצריך לזה ג' פרטים:
א. שיחליט לעצמו שלא מאמין לשום סיפור.
ב. לא ייהנה מדבריהם האסורים.
ג. לא יראה שום תנועה שיהיה ניכר ממנה שמסכים לסיפורים, ואם יוכל יעשה פנים נזעמים של מורת רוח מהסיפורים.
הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ו'
במה דברים אמורים? אם בעת שישב ביניהם לא דיברו דיבורים אסורים. וגם כעת לא יכול להישמט מהם. אבל אם בשעה שרצה לישב איתם כבר מדברים דיבורים אסורים, או שהוא יכול להישמט מהם והוא מתעצל, נקרא פושע כמותם. כיון שעבר על דברי חז"ל שציוו להתרחק משמיעת דברים שאינם מהוגנים. וכל שכן אם מכוון לשמוע את דבריהם - גדול עוונו מנשוא. וייחקק עבור זה למעלה בספר הזכרונות בשם איש רשע ובעל לשון הרע.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ד' חתימת הספר "רוב השכר המצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים" (3)
וזה לשון הזוהר פרשת לך לך:
ואמר ר' אבהו, בוא וראה כמה גדול שכרו של אדם הגורם לאדם אחר לחזור בתשובה. מנין לנו? ממה שכתוב : "ומלכי צדק מלך שלם".
תני רבי חיא רבה: בשעה שנשמת הצדיק המחזיק בתשובה אחרים יוצאת מן הגוף. מיכאל, השר הגדול שמקריב נפשות צדיקים לפני בוראו הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק. שנאמר "ומלכי צדק"- זה מיכאל ראש שומרי שערי צדק. "מלך שלם"-זו ירושלים של מעלה. "הוציא לחם ויין"- שהקדים ויצא לקראתו ואומר לו "שלום בואך". עד כאן הזוהר.
ובדף ס"ב ע"ב: "הכרוז מכריז בכל יום: אשריהם אלו שעוסקים בתורה, ואלו שמזכים לאחרים ללמוד תורה, ואלו שמעבירים על מידותיהם."
וגם יהיה בוודאי על ידי זה סיוע למהר ביאת הגואל במהרה בימינו. כמו שזה היה סיוע לגאולת מצרים, שלא היה בהם אז עוון לשון הרע. וכמו שמובא במדרש פרשת אמור "בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, שלא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא אחד מהם פרוץ בעריות.
