הלכות שמירת הלשון
ציורים, סעיף ד'
אם הוא רואה שאחד רוצה להשתדך עם פלוני. וידוע לרואה כי לחתן יש חסרונות עצומים. והמחותן אינו יודע מזה דבר, ואילו היה יודע לא היה מתרצה לשידוך. צריך לגלות לו. אך יידע שיש בזה המון פרטים, ונבארם לקמן. ועל כולם צריך להשים עין, לפני שיתיר לעצמו דבר זה. גם לא ילמד את עצמו קולה מעניין לעניין. וקודם שנתחיל בבאור דין זה לכל פרטיו, נבאר את המכשולים המצויים בזה. ואפילו שאין טעם להעלותם בספר כי הם פשוטים מאוד, אך מפני גודל הקלקול המצוי בזה, נבאר אותם.
ציורים, סעיף ה'
מאוד צריך להיזהר ממדות הגרועות, שרגילים לגנות צד אחד לעיני הצד האחר על דברים שאין בהם ממש. כגון אם החתן איש תם שאינו מבין בערמומיות בני אדם, או שאינו מתלוצץ כשאר הבחורים בגילו, מיד מפרסמים אותו בעיר לשוטה ופתי. עד שלעתים מבטלים את השידוך עבור זה. וכיוצא בזה רעות רבות, יכרת ה' כל שפתי חלקות עבור זה.
כי לא די שהם בכלל מספרי לשון הרע, נקראים מן התורה בעלי מוציאי שם רע, כיון שהוא שקר. ואפי' אם הזה היה אמת גמורה היה צריך בשביל לספר את כל הפרטים.
וכן לילך ולגנות צד בגלל מעשי אבותיו, גם כן בכלל לשון הרע.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (5)
ועל כן מפני גדולת המצוה הזאת נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות חברת גמילות חסדים. להלוות לאדם בעת צרכו. ובאמת מה יפה כוח חברה זו, שהיא יפה מסתם מצות גמילות חסדים שהאדם עושה לעצמו מחמת כמה טעמים.
א. כי אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה. כמו שאמרו חז"ל, ואף שמחמת שהם מרובים, לא בא מעותיו בסך כל הלוואה, כי אם מעט, אף על פי כן נראה פשוט שהקדוש ברוך הוא יחשוב לכל אחד כאילו הוא לבדו היה הגומל חסד. כיון שבלאו מעוט המעות שלו לא היה העני יכול להשיג מבוקשו.
ב. וגם היא מצוה שהאדם מוציא עליה מעות, ולא באה בחינם, ושכרה הרבה יותר גדול מחמת זה. כמו שכתב הזוהר הקדוש בפרשת תרומה.
ג. וגם המצוה יכולה להתקיים אפילו כשהוא עוסק בעסקיו או שהוא ישן.
ד. ומלבד כל אלה ידוע מה שמובא במדרש קהלת, שאם אדם הומה ומהמה מחמת מצוות, ומצוה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו? אבל מי שיש לו חלק במצוה דרבים, כמו גמ"ח, או מי שהניח כסף להחזיק ישיבות, אפילו אם יישב בגן עדן, יתווסף לו נועם ואור על נפשו על ידי הקיום של המצוות, שמתקיימות תמיד על ידי המעות שהניח מיוחד לזה.