הלכות שמירת הלשון
ציורים, סעיף ד'
אם הוא רואה שאחד רוצה להשתדך עם פלוני. וידוע לרואה כי לחתן יש חסרונות עצומים. והמחותן אינו יודע מזה דבר, ואילו היה יודע לא היה מתרצה לשידוך. צריך לגלות לו. אך יידע שיש בזה המון פרטים, ונבארם לקמן. ועל כולם צריך להשים עין, לפני שיתיר לעצמו דבר זה. גם לא ילמד את עצמו קולה מעניין לעניין. וקודם שנתחיל בבאור דין זה לכל פרטיו, נבאר את המכשולים המצויים בזה. ואפילו שאין טעם להעלותם בספר כי הם פשוטים מאוד, אך מפני גודל הקלקול המצוי בזה, נבאר אותם.
ציורים, סעיף ה'
מאוד צריך להיזהר ממדות הגרועות, שרגילים לגנות צד אחד לעיני הצד האחר על דברים שאין בהם ממש. כגון אם החתן איש תם שאינו מבין בערמומיות בני אדם, או שאינו מתלוצץ כשאר הבחורים בגילו, מיד מפרסמים אותו בעיר לשוטה ופתי. עד שלעתים מבטלים את השידוך עבור זה. וכיוצא בזה רעות רבות, יכרת ה' כל שפתי חלקות עבור זה.
כי לא די שהם בכלל מספרי לשון הרע, נקראים מן התורה בעלי מוציאי שם רע, כיון שהוא שקר. ואפי' אם הזה היה אמת גמורה היה צריך בשביל לספר את כל הפרטים.
וכן לילך ולגנות צד בגלל מעשי אבותיו, גם כן בכלל לשון הרע.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (7)
ומה טוב ונכון כמו שראיתי בכמה עיירות קדושות בישראל, שנתיסדה מקרוב חברה קדושה עבור גמילות חסדים, וקראוה בשם "סומך נופלים". שהם סומכים ומחזיקים ידי הנופלים שלא יתמוטטו לגמרי חלילה.
וכך היא הנהגתם: שמלוים להם לכמה זמן סכום כפי תקנתם, ויקלו עליהם את התשלומים לפרוע מעט מעט בכל שבוע. ויש להם איש מיוחד מהחבורה או בחנם או בשכר , שהולך כל שבוע לקבץ ולאסוף מהלווים את התשלומים. וכך אף פעם לא חסר כסף בקופת החברה.
ועתה ראה מעלות יש בהנהגה זו. שמלבד שמקיים בעת ההלואה המצות עשה של "והחזקת בו" והיא המעלה הראשונה שבמצות הצדקה, עוד הוא מתחסד בזה עם הלווה בענין הפרעון. וידוע מה שאמרו חז"ל בסוכה (דף מ"ט:) אמר ר' אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה.
המקום יחזק לבנו ללכת בדרכי חסדיו, וממילא לא ימוש ממנו גודל חסדיו. כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבא ל"ו): אם ראית זכות אבות וזכות אמהות שנתמוטטה, הדבק בגמילות חסדים. שנאמר (ישעיה נ"ד י'): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה, וחסדי מאיתך לא ימוש"- זה גמילות חסדים. "וברית שלומי לא תמוט" - זה המשים שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, שגם זה גמילות חסדים הוא, ויקויים עלינו מה שאמר הכתוב (ישעיה נ"ד י"ד) "בצדקה תכונני"" וגו'.
