הלכות שמירת הלשון
ציורים, סעיף ו'
ו. ועתה נחזור לבאר מה שהתרנו בתחילת סעיף ד'. אם החתן יש לו חסרונות עצומים, יש הבדל בין החסרונות. אם החיסרון מצד חולי הגוף, והמחותן אינו יודע בגלל שהוא חולי פנימי שאינו נראה בחוץ, פשוט הוא שאין איסור רכילות לגלות.(אם יתמלאו כל הפרטים)
ויש עוד אופן שצריך לגלות לו. אם נשמע על החתן שיש בו אפיקורסות חס ושלום, צריך לגלות לו, ועל זה נאמרו סמוכין "לא תלך רכיל בעמך", "לא תעמוד על דם רעך".
אבל אם החיסרון הוא מצד מיעוט חכמת התורה שיש בו, אין צריך לגלות לו. כי הוא הפסיד את עצמו. שהיה לו להוליכו אצל בעלי תורה שינסו את כוח חוכמתו בתורה. ומזה שלא עשה כן, נתרצה בחתן כמו שהוא.
ציורים, סעיף ז'
והוא הדין לגלות לחתן על המחותן. אם יש חולי פנימי בכלה, שאין ניכר כלפי חוץ, ואילו היה יודע החתן לא היה מתרצה לשידוך, יכול לגלות לחתן אם נתמלאו הפרטים ואין בו משום איסור רכילות.
וכן אם נשמע על בית המחותן שהוא בית פריצות, שהוא סיבה גדולה להרוס על ידי זה את זה את תכלית הנישואין, צריך לגלות לו את זה. גם אם לא נשלמו הפרטים הנ"ל. רק שיתבונן קודם אם דבריו יהיו נשמעים, כי בשידוך מצוי שלא ישמע לו החתן, ואחר כך יבוא לידי רכילות.
קטע מספר שמירת הלשון
חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (5)
ובזה ביארתי הפסוק בתהילים(פ"א י') "לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו". ולכאורה היה לו לכתוב מתחילה "אנכי ה' אלוקיך וגו'"
ואחר כך: "לא יהיה בך אל זר". כמו שכתוב בתורה ולמה הפך הסדר? אכן חז"ל אמרו לנו (שבת ק"ה): איזהו אל זר שיש בגופו של אדם זה היצר הרע (דהינו שמתחילה מסיתו לעבור עברות, שאינן חמורות כ"כ, אך לבסוף עברה גוררת עברה ומתירו אפילו להשתחוות לעבודה זרה, עיין שם בגמרא)
ובאור הכתוב (שם י"א): "אנכי המעלך" וכו' הוא כן: הלא העליתיך מארץ מצרים כדי שתקבל את התורה, וכמו שכתוב (שמות ג' י"ב) "וזה לך האות וגו', בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה", שזהו תכלית היציאה, וכמו שפרש רש"י ועל כן (תהילים פ"א י"א): "הרחב פיך ואמלאהו". והוא כמו שאמר הרב לתלמידו: פתח פיך ויאירו דבריך" ומה שאמר: הרחב פיך ואמלאהו" כי הקב"ה רוצה לתן לכל אחד מישראל חלק גדול בתורה, אכן באמת תלוי הכל לפי כוח המקבל ולזה אמר: "הרחב פיך", רצה לומר: הכן עצמך לקבל הרב, "ואמלאהו" לפי ההרחבה שלך אכן הקדים הכתוב: דאימתי יתקיים בידך? כש"לא יהיה בך אל זר" זהו היצר הרע, לא יהיה לו אכסניה בגופך, ואז תוכל להתחזק ולהרחיב פיך לתורה, "ואמלאהו". כי בעבור העליתיך מארץ (וכמו שכתוב{שמות י"ג ט'} "והיה לך לאות על ידך וגו', למען ה' בפיך"). אבל אם יש בגופך אל זר, דהינו מלא הרהורים , חס ושלום, לא אוכל למלאות רצונך להרחיב פיך בתורה.
