הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף ו'

ויש עוד חלק באיסור קבלת רכילות. שאם התברר לו שמה שסופר על פלוני שעשה לו כך וכך הוא אמת, אבל יש צד לדון כף זכות שלא הייתה לפלוני כוונה לגרום לו רע. והוא המקבל בחר לא לדון לכף זכות ועל ידי זה יצא הסיפור לרעה, נקרא מקבל רכילות.

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף ז'

ואם כבר עבר וקיבל רכילות, התיקון שיתחזק ויוציא הדברים מליבו. ואפי' אם קשה לו לחשוב שהכול המצאה, יחשוב אולי המספר הוסיף או גרע פרט קטן, שעל ידי השתנה הסיפור מרע לטוב. ויקבל על עצמו להבא לא לקבל יותר לשון הרע ורכילות, ויתוודה. ובזה יתקן את האיסור, אלא אם כן סיפר כבר לאחרים.

חלק שני, פרק ט', עניני שמיה"ל לפי סדר פרשיות התורה – פרשת בראשית (2)

וכאשר נתבונן נגלה שהלשון הרע הראשון בא לעולם על ידי הנחש וכפירה בה'. שאמר הנחש לחווה (בראשית ג' ה') "כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם". ועונשו היה מידה כנגד מידה. שכל הבריות שונאים אותו ורוצים להרגו, וניטל ממנו כח הדיבור. וגם בעל לשון נענש כך. שכשמתפרסם טבעו הרע שהוא בעל לשון הרע,כולם שונאים אותו ומתרחקים ממנו מחשש שמא יספר עליהם לשון הרע. וגם לעתיד לבוא בתחיית המתים לא יפתח פיו. כמו שאמרו חז"ל (דברים רבה ו') שעתיד הקדוש ברוך לחתוך לשונם של בעלי לשון הרע. שנאמר (תהילים י"ב ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות". וכוונתם היא על זמן תחיית המתים. ויהיה לו צער הגדול שבתחיית המתים כולם יידעו את גודל שפלותו וטבעו הרע שהיה מטיל שנאה בין איש לחברו.