הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ה'

אין הבדל בסיפור לשון הרע בין אם סיפר מעצמו, ובין עמד עליו חבירו ושכנע אותו לספר עד שסיפר לו, בכל מקרה אסור. ואפילו אם אביו או רבו שחייב במוראם ביקשו שיספר להם ענין מסויים, והוא יודע שבתוך העניין מעורב לשון הרע, או אפילו רק אבק לשון הרע, אסור לו לשמוע להם.

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ו'

אפילו אם הוא רואה שמהענין של לא לספר גנאי על ישראל ושאר דיבורים אסורים, יסובב לו הפסד גדול לפרנסתו, בכל זאת אסור לדבר לשון הרע. כגון אם מעסיקים אותו אנשים חסרי יראת שמיים ויפטרו את מי שלא בעל לשון הרע כמותם, ועל ידי כך לא יהיה לו פרנסה לבני ביתו, בכל זאת אסור, כמו שאר לאוין שמחויב לתת כל אשר לו ובלבד שלא יעבור עליהם.

פרק ט' שער התורה

ולענין של להתבונן בדרכי האבות, רמז לנו הכתוב בשיר השירים (א' פסוק ז'). כנסת ישראל שואלת "איכה תרעה", מהיכן יהיה לנו השפעה בימינו. "איכה תרביץ בצהרים", הכיצד נתמודד עם קשיי הזמן בדורנו. ועל זה התשובה "אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן". שנתבונן בדרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ועל ידי זה נקבל השפעה כמו שהיה לאבותינו ויוקל לנו עם קשיי הזמן. וכעין זה מצאתי גם בזוהר הקודש. שהפסוק מעורר אותנו לחזק בנינו לתורה, ועל ידי זה יהיה לנו כח להגן עליהם, ונתקיים בין העמים. וזה לשון הזוהר (תרגום): "אם לא תדעי לך" להתחזק בגלות ולהגן על בנייך, "צאי לך" להתחזק "בעקבי הצאן". אלו הם ילדים שבבית רבן שלומדים תורה, ומהם תטלי כח להגן על בנייך.