הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ג', סעיף א'

אסור לספר רכילות גם אם הוא אמת גמור, אפילו שלא בפניו, גם אם יודע שהיה מספר את הרכילות בפניו ממש. וכל שכן אם מעיז לומר לו בפניו "אתה דיברת עליו כך וכך" "אתה עשית לו כך וכך", שעל ידי זה נגרם שנאה יותר חזקה. כיון שמי שסופר עליו, בטוח יותר שזה אמת גמור, כי אילולא זה היה אמת, לא היה מעיז לומר לו בפניו שהוא עשה כך.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ט' שער התורה

ולענין של להתבונן בדרכי האבות, רמז לנו הכתוב בשיר השירים (א' פסוק ז'). כנסת ישראל שואלת "איכה תרעה", מהיכן יהיה לנו השפעה בימינו. "איכה תרביץ בצהרים", הכיצד נתמודד עם קשיי הזמן בדורנו. ועל זה התשובה "אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן". שנתבונן בדרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ועל ידי זה נקבל השפעה כמו שהיה לאבותינו ויוקל לנו עם קשיי הזמן. וכעין זה מצאתי גם בזוהר הקודש. שהפסוק מעורר אותנו לחזק בנינו לתורה, ועל ידי זה יהיה לנו כח להגן עליהם, ונתקיים בין העמים. וזה לשון הזוהר (תרגום): "אם לא תדעי לך" להתחזק בגלות ולהגן על בנייך, "צאי לך" להתחזק "בעקבי הצאן". אלו הם ילדים שבבית רבן שלומדים תורה, ומהם תטלי כח להגן על בנייך.