הלכות שמירת הלשון
הלכות רכילות, כלל ז', סעיף א'
אין הבדל ברכילות אם המספר איש או אשה, קרוב או רחוק. וגם אם שמע אחד שאומר דברי גנאי על אביו ואמו וגילה להם, גם כן בכלל רכילות. ואין הבדל אם מי שסיפרו עליו את הרכילות איש או אשה, קטן או גדול.
ויש אנשים שנכשלים בזה. שרואה שני נערים מכין זה את זה, והולך לאביו של אחד מהם ומספר לו איך בנו של פלוני הכה את בנו. ואחר כך אותו פלוני מכה לנער הקטן שרב עם בנו, ונהיה מחלוקת עם אביו של הנער. ואפי' אם יודע בבירור שבנו של פלוני צודק בריב, אסור לספר אלא אם כן יצטרפו כל התנאים (שמובאים בכלל ט').
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ד' חתימת הספר "רוב השכר המצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים" (3)
וזה לשון הזוהר פרשת לך לך:
ואמר ר' אבהו, בוא וראה כמה גדול שכרו של אדם הגורם לאדם אחר לחזור בתשובה. מנין לנו? ממה שכתוב : "ומלכי צדק מלך שלם".
תני רבי חיא רבה: בשעה שנשמת הצדיק המחזיק בתשובה אחרים יוצאת מן הגוף. מיכאל, השר הגדול שמקריב נפשות צדיקים לפני בוראו הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק. שנאמר "ומלכי צדק"- זה מיכאל ראש שומרי שערי צדק. "מלך שלם"-זו ירושלים של מעלה. "הוציא לחם ויין"- שהקדים ויצא לקראתו ואומר לו "שלום בואך". עד כאן הזוהר.
ובדף ס"ב ע"ב: "הכרוז מכריז בכל יום: אשריהם אלו שעוסקים בתורה, ואלו שמזכים לאחרים ללמוד תורה, ואלו שמעבירים על מידותיהם."
וגם יהיה בוודאי על ידי זה סיוע למהר ביאת הגואל במהרה בימינו. כמו שזה היה סיוע לגאולת מצרים, שלא היה בהם אז עוון לשון הרע. וכמו שמובא במדרש פרשת אמור "בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, שלא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא אחד מהם פרוץ בעריות.
