הלכות שמירת הלשון

הלכות רכילות, כלל ו', סעיף א'

אסור לקבל רכילות, גם אם היא סופרה לפני מספר אנשים. רק מותר לחשוש ולבדוק במקרה שזה יביא לו תועלת שיידע להישמר ממנו בעתיד.

הלכות רכילות, כלל ו', סעיף ב'

אסור לקבל רכילות גם אם אמרו לו בפניו "אתה דיברת על פלוני כך וכך". בכל זאת אין שתיקתו ראיה שאכן אמר עליו כך וכך. ואפי' זה אדם שאין דרכו לשתוק בדרך כלל, אין ראיה מזה ששתק. כי אולי החליט הפעם להתגבר על טבעו ולשתוק. או שחושב שמילא גם אם יכחיש לא יועיל לו, ובכל זאת יאמינו למה שסיפרו עליו.

פרק ו' חתימת הספר "עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו" (1)

ועתה נסיים את הספר במה שפתחנו בו (תהילים ל"ד י"ג) "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" וגו'. וקודם נבאר את הפסוק (תהילים ק"מ י"ב) "איש לשון בל יכון בארץ, איש חמס רע יצודנו למדחפות". ונקדים לזה הקדמה כוללת לספר הזה. וכללו של דבר: מי שרוצה לשמור את פיו ולשונו באמת, יקנה לעצמו בכסף מלא את המידה להיות מלא סבלנות ולהעביר על מידותיו בכל דבר וענין. והיינו שיסכים לעצמו להוציא על המידה הזאת סכום הגון כל שנה. ובאדם עשיר כפי יכולתו. כמו שתיכף נסביר.