הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ז'

אם יודע שהדברים שסיפרו לו לשון הרע הם אמת, אבל יש בהם לצדד לכף חובה שזה גנאי, ולכף זכות שהמעשה לא היה גנאי, ועל ידי שהמספר דן לכף חובה יצא הסיפור לגנאי. השומע שלא דן אותו לכף זכות, עובר גם על "בצדק תשפוט עמיתך" על זה שלא דן אותו לכף זכות, וגם באיסור קבלת לשון הרע. כיון שיצא גנאי אחרי שלא דן אותו לכף זכות.

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ח'

וכל זה אם הסיפור היה על איש בינוני. שפעמים נזהר מהחטא ופעמים נכשל בו. וכל שכן אם הסיפור היה על אדם ירא אלוהים, שעליו שייך יותר מצוות "בצדק תשפוט עמיתך", שאם לא דן אותו לכף זכות ודן לכף חוב ומסכים עם המספר בגנותו, וודאי עובר באיסור קבלת לשון הרע.

פרק ו' חתימת הספר "עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו" (2)

ונבאר את דברינו. כי על פי רוב בא אסור מחלוקת לשון הרע ורכילות, בגלל שנדמה לו שנעשה לו עוול ומעמיד את הדבר על מידת הדין. ולא מוותר כלל. וממילא באים לידי מחלוקת לה"ר הקפדה ומריבה. אבל אם יחליט בדעתו תמיד שלמדה זו של להעביר על מדותיו צריך כל שנה להקציב סכום מסוים של כסף כמו על שאר המצוות, לא יקפיד כלל. כשם שבמצות ציצית, אם היה בזמנינו תכלת. או אתרוג אם לא היה אפשר להשיג רק ביוקר, וודאי שלא היה שובת מהמצווה בגלל זה. כמו כן בענין זה יתנהג במידת מעביר על מדותיו ויינצל מכמה עוונות עצומים. (ואף שאינה מצוות עשה, רק הנהגה טובה. בכל זאת לפי קטנות שכלנו אי אפשר לדעת דין תורה מתי מותר להקפיד על חבירו ולריב איתו, ומתי לא. כי לפעמים רק נדמה לו בסברא ודמיון שפלוני גרם לו נזק, ובאמת אין הדבר כן. ולכן מי שלא מעביר על מדותיו עלול לעבור ממש על גזל מחלוקת ולשון הרע. ובוודאי אסורים אלו חמורים יותר מאשר ביטול מצות עשה). ובזה ינצל מכמה רעות עצומות.