הלכות שמירת הלשון

ציורים, סעיף א' ב'

א. אם הוא רואה שראובן רוצה לעשות שותפות עם שמעון בענייני מסחר. ושמעון אין מכיר טבע ראובן. והוא מכיר היטב את שמעון שלא חושש על ממון אחרים מפני טבעו הרע. יזהיר לראובן שלא ישתתף עם שמעון, וגם בזה ייזהר שיצטרפו כל הפרטים מהלכות רכילות ב. ואם כבר השתתף עמו בגלל שלא הכיר אותו. תלוי בזאת: אם הוא יודע שדבריו לא יתקבלו אלא רק לענין לחוש שיידע להיזהר בחשבונות, וישגיח בכל ענין וענין לא לבוא לידי הפסד, אז צריך לגלות לו בתנאי שיושלמו הפרטים. אבל אם הוא רואה שדבריו יתקבלו בעיני השומע, ועל ידי כך יבוא הפסד של ממש לשמעון, כגון שראובן יבטל השותפות או שאר עניני היזק, אסור לגלות לו.

ציורים, סעיף ג'

ג. ודע עוד שמאוד צריך להיזהר מלייעץ לאדם לעשות שותפות עם מישהו, אם הוא יודע איזה נזק שיכול לצאת מהשותפות. כגון אם השותף הוא עני, או אינו אדם נאמן. והוא לענין שידוך, או אומן שמבררים אצלו עליהם. כי כל האיסור של רכילות הוא לילך ולהרע לו. אבל להיפך, כגון להרע לראובן ולייעץ לו לעשות שותפות עם שמעון, או להשתדך איתו. והוא יודע שאם הדבר היה נוגע לו עצמו היה מתרחק מאנשים אלו, אסור גמור לייעץ לחברו בזאת כי הוא בכלל "לפני עור לא תתן מכשול". שאמרו חז"ל "שלא לתן לו עצה שאינה הוגנת". ויש אנשים שנכשלים בעניין זה מפני נגיעות אישיות. והוא עוון חמור, כי חמדת ממון מעבירם על אסור דאורייתא.

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)

הנה הכתוב אומר "והתקדשתם והייתם קדושים". ואמרו חז"ל (יומא ל"ט.) אדם מקדש עצמו מעט - מקדשין אותו הרבה. מלמטה - מקדשין אותו מלמעלה. והנה בזה כל המאמר כפשוטו. הקדוש ברוך הוא שהוא מקור הטוב והחסד, מכיון שאדם כופה יצרו וממשיך עצמו מעט לצד הקדושה מעט - הקדוש ברוך הוא משפיע עליו קדושה הרבה במלוא חפניים. וכמו שאמרו חז"ל שאמר הקדוש ברוך הוא (שיר רבה ה') : פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. מלמטה - מקדשין אותו מלמעלה - היינו שנמשכת קדושה מלמעלה על שורש נשמתו. בעולם הזה, מקדשין אותו לעולם הבא. היינו בעת שיעלה למעלה ויצטרך לעמוד לפני ה', מלבישין אותו בגדי הוד והדר של קדושה.