הלכות שמירת הלשון

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"ז

אם נעשה נזק לראובן. ובא ראובן ושאל את שמעון "מי עשה את הנזק הזה?". אפילו אם הוא מבין שראובן חושד בו שהוא גרם את הנזק, אסור לגלות לו מי עשה את זה. אלא יענה "אני לא עשיתי". וכל זה מפני שורת הדין. אבל לפנים משורת הדין ראוי לבעל נפש שיתחמק ויטיל על עצמו את האשמה. כמו שמובא בסנהדרין (י"א.) שכמה תנאים הטילו על עצמם האשמה במקום לומר שהם לא עשו את המעשה, כדי שלא יתוודע מי החוטא ויתבייש. תם ונשלם חלק ראשון מספר חפץ. חיים.

חלק שני פרק ד' "על ידי חטא הלשון מתפרסמין עוונותיו של אדם למעלה, ומקלקל לעצמו וכל העולם" (2)

מכיון שכשאדם מדבר לשון הרע מעורר את המקטרג למעלה, על האדם להיות זהיר מאוד מחטא זה, כדי שלא יקלקל לעצמו ולכל העולם. והנה כשאדם גוזל מחבירו, תקונו שישיב לו את הגזילה. אם ציער או בייש את חבירו, תיקונו שיפייסנו עד שימחל לו. אבל מי שחטא בלשון הרע ועורר את המקטרג הגדול, אי אפשר לדעת כמה אנשים ניזוקו וירדו מנכסיהם, או מתו, בגלל דיבור לשון הרע שדיבר. ועל כן השומר נפשו ירחק מזה מאוד.