הלכות שמירת הלשון
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, יא
המספר לשון הרע עובר על מצוות עשה של "את ה' אלוהיך תירא". שהוזהרנו במצוה זו להיות מודעים שה' תמיד משגיח על מעשינו, ויעניש אותנו לפי חומרת מעשינו. ובוודאי מי שמפקיר את עצמו לעוון זה של לשון הרע, ביטל מצוות עשה זו.
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, יב
ומעל הכול עובר בזמן שמספר לשון הרע ורכילות על מצוות עשה של לימוד תורה, שהוא מצוות עשה גמורה. ואין קץ לשכר מצווה זו, שהיא שקולה כנגד כל המצוות. ולהיפך, עונש ביטולה שקול כנגד כל העוונות. כמו שאמרו חז"ל "ויתר הקב"ה על עוון עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים, ולא וויתר על עוון ביטול תורה".
ואדם שעסוק בפרנסתו, או שמחפש עבודה, יוצא נקי מעוון זה בבית דין של מעלה. אבל בעת שמספר לשון הרע או רכילות, איזו תועלת יוצא לפרנסתו מזה? וגם עובר בכמה לאוין שישנם על מי שפורש מהתורה.
קטע מספר שמירת הלשון
חלק שני פרק ח' "דברי מוסר בענין חשבון הנפש" (3)
ועכשיו נבוא לבאר את הפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון". שהנה ידוע שבהתחלה היו העיירות שייכות למואב, ואמרו המושלים לסיחון וחייליו: בואו לעיר חשבון, והיא תהיה נחשבת עכשיו לעיר סיחון. והנמשל בעניננו: חלקי התיקון שנעשו בגן עדן על ידי מעשה הרשעים, יהיו שייכים לצדיקים המושלים ביצרם, ועבדו לה' ולא הסתכלו על הרשעים שביזו אותם ועבודתם.
וזה מה שכתוב בפסוק בהמשך הפסוק "תבנה ותכונן עיר סיחון". תבנה בעולם הזה, ותכונן לעולם הבא. היינו שלעתיד לבוא יהיו הצדיקים בשלימות. כי מלבד שיש להם את חלקם, יש להם את חלק הרשעים.
