הלכות שמירת הלשון
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, י"ג
סיפר לשון הרע, ובתוך הסיפור נתערבב תערובת של שקר אפילו במקצתו, עובר על (שמות כ"ג ז') "מדבר שקר תרחק". וגם נשתנה שמו והוא עכשיו בגדר "מוציא שם רע", שעונשו חמור הרבה יותר מסתם מספר לשון הרע ורכילות.
הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, י"ד
ועוד נראה שעובר גם במצוות עשה של "והלכת בדרכיו". שנצטווינו ללכת במדותיו של הקדוש ברוך. רחום, חנון, וגומל חסדים, וכיוצא בזה שאר מידות טובות. ואם כן מי שמרגיל עצמו בלשון הרע, וודאי אינו הולך בדרכי ה'.
הנה סיכמנו י"ז לאוין וי"ד עשין שעלול לעבור בסיפור לשון הרע. ואף שלא מצוי שייתקיימו כולם באיש אחד, בכל מקרה מי שרגיל במידה רעה זו ייתכן שיעבור על כולם עם הזמן.
קטע מספר שמירת הלשון
חלק שני פרק ח' "דברי מוסר בענין חשבון הנפש" (4)
"תבוא ותכונן עיר סיחון". דרשו את המילה "עיר סיחון" באופן אחר. כי כתוב אחר כך (במדבר כ"א כ"ח) "כי אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון, אכלה ער מואב, בעלי במות ארנון". ודרשו כך: אם אדם עושה את עצמו כעיר (חמור צעיר), שמהלך אחרי סייחה נאה (שמתפתה ליצרו), תצא אש מחשבון. זאת אומרת מאנשים שמחשבין חשבונו של עולם. "להבה מקרית סיחון", אלו הצדיקים שנקראו שיחין. (אילנות טובים). ותאכל את אלה שלא מחשבים את סופם.
ובאור הדברים לפי מה שאמרנו שהרשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנום, וזה שאמרו "כי אש יצאה מחשבון", היינו אש של גיהנם שנברא על ידי העוונות. תצא אש מהם, שלא תשלוט בצדיקים, אלא ברשעים שלא מחשבים את סופם. וזה הפשט בסוף הפסוק "אכלה ער מואב". לרמוז שאכלה בעלי תאוות.
