Daily Tomer Devorah

חֲמִישִׁית – הַכְנָסַת אוֹרְחִים

הֵם הַתִּפְאֶרֶת וְהַיְסוֹד לָתֵת לָהֶם בֵּית מְנוּחָה שֶּׁיָּנוּחוּ בָהּ דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת, כֵּיוָן שֶׁהֵם הוֹלְכֵי דְּרָכִים בְּסוֹד הַגְלוֹת לְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתָם צָרִיךְ לְהַכְנִיסָם שָׁם. וּלְפִי הַמִּתְבָּאֵר בַּזֹּהַר (וַיֵּרָא, ח”א קטו:) שֶׁזֶּה הַמִּצְוָה מִתְקַיֶּמֶת בְּהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוֹ, שֶׁהֵם הַמִּתְגָּרְשִׁים מִבֵּיתֵיהֶם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיִּהְיוּ הָאוֹרְחִים עוֹסְקִים בְּצָרְכֵי הַמַּלְכוּת. וְכֵן כָּל הָעוֹשֶׂה יִחוּד אֶל הַתִּפְאֶרֶת בַּמַּלְכוּת מִבְּחִינָה אַחֶרֶת וְקוֹבֵעַ מָקוֹם לְתוֹרָתוֹ, גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יַעֲשֶׂה מְלוֹנוֹ בַּמַּלְכוּת. וְכֵן פֵּרְשׁוּ בַּתִּקּוּנִים (בַּהַקְדָּמָה) וְאֶל הָאוֹרְחִים צָרִיךְ לְהָכִין אֲכִילָה שְׁתִיָּה לְוָיָה, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס הַתִּפְאֶרֶת וְהַיְסוֹד אֶל הַמַּלְכוּת וְלָתֵת לָהֶם שָׁם “אֲכִילָה” מֵעֵין “בָּאתִי לְגַנִּי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי” (שיר השירים ה, א) שֶׁהוּא שֶׁפַע רָאוּי לַהַנְהָגָה הַתַּחְתּוֹנָה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת מִצַּד הַגְּבוּרָה הַמְּתוּקָה. וּ”שְׁתִיָּה” מֵעֵין “שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי” שֶׁהוּא שֶׁפַע פְּנִימִי מִן הַיַּיִן הַמְּשֻׁמָּר וּמִסּוֹד הֶחָלָב הַמִּתְמַתֵּק לְקַשֵּׁר הַתִּפְאֶרֶת וְהַמַּלְכוּת -יַעֲקֹב וְרָחֵל, וְהַגְּבוּרָה בְּנֶצַח אוֹ בְּהוֹד כִּי כֵן פֵּרְשׁוּ בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (וַיִּקְרָא, דַּף ד.). וְהַ”לְּוָיָה” לְהָבִיא עַצְמוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שָׁם עִמָּהֶם בִּדְיוֹקַן עֶלְיוֹן לְלַוּוֹתָם שָׁם. עוֹד לְהָבִיא שְׁאָר הַסְּפִירוֹת שָׁם עִמָּהֶם לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְוָיָה טוֹבָה. וְכַמָּה דְּבָרִים נִכְלָלִים בְּתִקּוּן זֶה.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, יִשְׁתַּדֵּל בְּצֹרֶךְ הֶדְיוֹט וִיכַוֵּן בִּרְמִיזָתוֹ וּמֻבְטָח הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעְלָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַחַר שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בַּסּוֹדוֹת. וּמַה טוֹב לְהַזְכִּיר בְּפִיו רְמִיזַת כַּוָּנָתוֹ הַנְּכוֹנָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לְקַיֵּם “בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ” (דברים ל, יד).

שִׁשִּׁית – עֵסֶק הַחַי עִם הַמֵּת

וְדָבָר זֶה הֵיאַךְ יִתְיַחֵס לְמַעְלָה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי הוּא סוֹד הַסְּפִירוֹת שֶׁהֵם מִתַּעֲלֻמוֹת וּמִסְתַּלְּקוֹת אֶל נַרְתִּיקָן לְמַעְלָה כַּמָּה צָרִיךְ לְתַקְּנָן לְהַרְחִיצָן מִכָּל חֶלְאַת עָוֹן וּלְהַלְבִּישָׁן לְבָנִים לִבּוּנֵי הַסְּפִירוֹת בְּאוֹר הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב, לְהִתְעַלּוֹת בְּסוֹד אֶחָד לְקָשְׁרָם לְמַעְלָה וְלָשֵׂאת אֹתָם עַל הַכָּתֵף סוֹד עִלּוּי הַסְּפִירוֹת אַחַת אֶל אֶחָת עַד שֶׁיִּתְעַלּוּ לְמַעְלָה מֵהַכָּתֵף שֶׁהוּא תְּחִלַּת חִבּוּר הַזְּרוֹעַ בַּגּוּף, וּלְמַעְלָה מִזֶּה הוּא סוֹד הַהֶעְלֵם שֶׁאֵין הַשָּׂגָה בוֹ. וִיכַוֵּן בְּסוֹד הַקְּבוּרָה לְפָסוּק (דְּבָרִים לד, ו): “וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי” דִּמְתַּרְגְּמִינַן בִּתְלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי, שֶׁהֵן נוֹבְעוֹת בַּכֶּתֶר בִּבְחִינוֹתָיו הַפֹּנוֹת לְמַטָּה לְרַחֵם בַּתַּחְתּוֹנִים, וּמִשָּׁם יַעֲלֶה הַנִּקְבָּר אֶל הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן חָכְמָה שֶׁבַּכֶּתֶר, וְצָרִיךְ הִתְיַשְּׁבוּת הַדַּעַת בָּזֶה מְאֹד.