פרשת כי תצא – שני

שני

{כב} וְכִי-יִֽהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט-מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל-עֵֽץ: {כג}לֹֽא-תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל-הָעֵ֗ץ כִּֽי-קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֨נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי-קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת-אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה: (ס) {כב-א}לֹֽא-תִרְאֶה֩ אֶת-שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת-שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ: {ב}וְאִם-לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַֽאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל-תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַֽהֲשֵֽׁבֹת֖וֹ לֽוֹ: {ג}וְכֵ֧ן תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַֽחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּֽעֲשֶׂה֘ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֨ן תַּֽעֲשֶׂ֘ה לְכָל-אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם: (ס) {ד}לֹֽא-תִרְאֶה֩ אֶת-חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹֽפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ: (ס) {ה}לֹא-יִֽהְיֶ֤ה כְלִי-גֶ֨בֶר֙ עַל-אִשָּׁ֔ה וְלֹֽא-יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶי֖ךָ כָּל-עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה: (פ) {ו}כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן-צִפּ֣וֹר | לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל-עֵ֣ץ | א֣וֹ עַל-הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ אוֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל-הָ֣אֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל-הַבֵּיצִ֑ים לֹֽא-תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל-הַבָּנִֽים: {ז}שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת-הָאֵ֔ם וְאֶת-הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח-לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים: (ס)

---