אתר המשנה היומית

עדיות פרק ג משנה ח

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מַסְמֵר הַשֻּׁלְחָנִי, וְאָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת, וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן שָׁעוֹת, רַבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:

ברטנורא

מַסְמֵר הַשֻּׁלְחָנִי. שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי תּוֹלֶה בּוֹ כַּף הַמֹּאזְנַיִם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ, מַסְמֵר קְבוּעָה בָּעַמּוּד שֶׁלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָנִי לְהַעֲמִיד בּוֹ תְּרִיסֵי הַחֲנוּת. וּמְטַהֲרִין רַבָּנָן מִשּׁוּם דְּתַשְׁמִישׁוֹ עִם הַקַּרְקַע: וְאָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת. הָעוֹשִׂים גְּרִיסִים שֶׁל פּוֹל בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶם, יֵשׁ לָהֶן כְּמִין אָרוֹן שֶׁל עֵץ: אֶבֶן הַשָּׁעוֹת. אֶבֶן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קַוִּים וּרְשׁוּמִים עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשָּׁעוֹת וְתָחוּב בָּהּ מַסְמֵר וּבוֹ מְכַוְּנִים אֶת הַשָּׁעוֹת. וְקוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז אירליי"ו, וּבַעֲרָבִי אלבלאט"ה:

רמב"ם

מסמר שלחני. השלחני יש לו מסמר בתיבתו שתולה בו המאזנים שלו וגריס הם פולים טחונים: וגרוסות הם שמוכרין הפול הטחון והתיבה ששמין בה אותן הפולים אינו מתוקן במלאכה והיה תבניתו אצלם בספק עד שחולקין בו אם הוא בתבנית הכלים או לא:

ואבן השעות אבן רחבה וחלקה קבוע בקרקע ומעגלין בה עגול ובמוצק אותו עגול מסמר עומד על זויות עומדות והוא נעשה על הרוב פחות מרובע האלכסון באורך ורושמין באותו עגול קוים ישרים כדרך מלאכות הכלים וכתוב על כל קו מהם שם השעה שנעשית בשביל אותו הקו וכל שעה שיפול (על ראשו) צל של אותו המסמר על קו מאותן הקוים נודע כמה שעות עברו מן היום ושם כלי זה מפורסם אצל האצטגנינין בלשון ערבי אל בנאט"ה. ואין הלכה כרבי צדוק ועוד יתבאר זה בפרק י"ב מכלים:

עדיות פרק ג משנה ט

אַרְבָּעָה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתָּכוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת, וְגָלְמֵי כְלֵי מַתָּכוֹת, וְטַבְלָא שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנָיִם. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָא שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַקָּטָן טָהוֹר:

ברטנורא

טֶנִי. כְּלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבַּעֲלֵי בָּתִּים מְשִׂימִים בּוֹ גְּרוּטָאוֹת וְשִׁבְרֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא הַכִּסּוּי, דְּסָבַר הוּא נַמִּי חָשׁוּב כְּלִי, מִשּׁוּם דְּכִסּוּי נַמִּי יֵשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, דְּסָבְרֵי כֵּיוָן דְּלֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא לְכַסּוֹת אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלִי: וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת. מַסְמְרִים שֶׁתּוֹלִים בָּהֶם הַמַּגְרֵדוֹת בְּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת, וְהַנִּכְנָסִים שָׁם כָּל אֶחָד לוֹקֵחַ מַגְרֶדֶת וּמְגָרֵד בָּהּ רַגְלָיו וְגוּפוֹ: וְגָלְמֵי כְלֵי מַתָּכוֹת. שֶׁצְּרִיכִים לָשׁוּף לְגָרֵד לְהַקִּישׁ בְּקֻרְנָס, אוֹ שֶׁמְּחֻסַּר אֹגֶן אוֹ אֹזֶן, אֵינָן טְמֵאִים לְדִבְרֵי חֲכָמִים עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן: טַבְלָא שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם. טַבְלָא שֶׁל חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִבְזְבְּזִין, וְנַעֲשֵׂית שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שָׁווֹת שֶׁאֵין אַחַת מֵהֶן גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, בְּהָא פְלִיגֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַחֲכָמִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

רמב"ם

טני הוא כלי מכיל חצי סאה מברזל או מנחשת ויניחו אותו בעלי בתים לבשל בם הדברים הנגרים והרופאים ישימו בהם הרטיות: ומגרדות [צ"ל ומגרדות כו' להתגרד כו' לגרוד. יעב"ץ] שם לכלים עושין להתגרר בהם מברזל או מנחושת תולין אותן במרחצאות וכל הנכנס לרחוץ נוטל אחד מהן לגרור בה רגליו ויש לה שלשלת קטנה שהיא תלויה בה ובאותו התלוי נפלה המחלוקת אם הוא מכלי מתכות ומקבל טומאה או לא: וגלמי כלי מתכות כלי המתכות שיש לה תבנית הכלי ואין מלאכתה מתוקנת כל צרכה כגון שאירע לה שאינה שוה ומיושרת או שאינה [גרודה יעב"ץ] גרורה או שאינה לטושה וכיוצא בזה כמו שנבאר ונפרש בתכלית הביאור בפרק י"א מכלים: וטבלא. לוח ואין הלכה כר"ג ועוד תבא משנה זו בפירוש בפרק י"ב מכלים: