אתר המשנה היומית

כלים פרק כח משנה ב

פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁהִתְקִינוֹ לָפוֹק בּוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, לְנַעֵר בּוֹ אֶת הַקְּדֵרָה, לְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת הָרֵחַיִם, בֵּין מוּכָן בֵּין שֶׁאֵינוֹ מוּכָן, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין מִן הַמּוּכָן, בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן, טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִן הַמּוּכָן, טָמֵא. שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן, טָהוֹר:

ברטנורא

לָפוֹק. לִסְתֹּם נְקָבִין שֶׁבַּמֶּרְחָץ שֶׁלֹּא יֵצֵא הַחֹם: וּלְנַעֵר בּוֹ אֶת הַקְּדֵרָה. לֶאֱחֹז בּוֹ אֶת הַקְּדֵרָה כְּדֵי לְעָרוֹת מִמֶּנָּה לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי: בֵּין מִן הַמּוּכָן בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין מוֹכִיחַ, דִּבְהִנִּיחוֹ בְקֻפְסָא כֻלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְטָמֵא, דְּהָא אַחְשְׁבֵיהּ. וּבִזְרָקוֹ לָאַשְׁפָּה כֻלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְטָהוֹר, דְּהָא בַטְּלֵיהּ. כִּי פְלִיגֵי הֵיכָא דְתָלָה אוֹתוֹ בְמַגּוֹד, קויליי"א בְּלַעַ"ז ^ג, אוֹ הִנִּיחוֹ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר בֵּין הִנִּיחוֹ בְמַגּוֹד שֶׁנִּרְאֶה כְמוּכָן לְגַבֵּי זְרָקוֹ בָאַשְׁפָּה, בֵּין הִנִּיחוֹ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת שֶׁנִּרְאֶה כְאֵינוֹ מוּכָן לְגַבֵּי הִנִּיחוֹ בְקֻפְסָא, לְעוֹלָם טָמֵא כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זְרָקוֹ בָאַשְׁפָּה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר, לְעוֹלָם טָהוֹר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִנִּיחוֹ בְקֻפְסָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר, דִּתְלָאוֹ בְמַגּוֹד מוּכָן הוּא וְהָוֵי כְאִלּוּ הִנִּיחוֹ בְקֻפְסָא וְטָמֵא, וְהִנִּיחוֹ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת דַּהֲוֵי שֶׁלֹּא מִן הַמּוּכָן, הֲרֵי הוּא כְאִלּוּ זְרָקוֹ בָאַשְׁפָּה וְטָהוֹר. וְהָתָם מַסִּיק דְּהָדַר בֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְגַבֵּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

תוספות יום-טוב

ב טָמֵא. בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת חוּץ מִן הַמִּדְרָס, שֶׁהֲרֵי הוּא פָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים: ג וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהוּא יָתֵד:

רמב"ם

לפוק בו את המרחץ. לסתום בו נקב המרחץ כדי שלא יצא העשן ויקרר המרחץ: לנער בו את הקדירה. לטלטלה בעודה חמה: לקנח בו את הרחים. לנקותה מהאבק אשר יטחן בהן ואין מחלוקת בין ר"א ור' יהושע שזאת החתיכה שבה פחות משלשה על שלשה אשר הכינה למה שזכר שאם השליכה באשפה שהיא טהורה ולא תטמא בטומאה מן הטומאות ואם הניחה באוצר או בתיבה שהיא טמאה לדברי הכל ואמנם המחלוקת הוא כשתלאה ביתד או ששם אותה אחורי הדלת כי סברת ר"א אחר שלא השליכה לאשפה הנה היא תטמא כי כבר חשבה למלאכה מן המלאכות והוא ענין אמרו בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן ר"ל בין הניחה בקופסא או שתלאה ביתד הנה היא תטמא ר' יהושע סבר אחר שלא הניחה בקופסא כבר עזב תשמישה והניחה אותה ולזה לא תטמא וענין אמרו בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן ר"ל בין שנמצאת באשפה בין שהיא אחורי הדלת או התלויה במגוד הנה היא לא תטמא ור' עקיבא סבר כ"א היתה תלויה ביתד הנה היא מוכנת כמו שאם הניחה בקופסא ואם הניחה אחורי הדלת הנה אינו מן המוכן ולא תטמא כמו אם השליכה באשפה וכבר התבאר בגמרא שבת שר' עקיבא חזר לדעת ר' יהושע ואין הלכה כרבי אליעזר:

כלים פרק כח משנה ג

הָעוֹשֶׂה אִסְפְּלָנִית, בֵּין בְּבֶגֶד בֵּין בְּעוֹר, טְהוֹרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עַל הָעוֹר, טָהוֹר. מְלוּגְמָא, בְּבֶגֶד, טְהוֹרָה, וּבְעוֹר, טְמֵאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בְּבֶגֶד, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִנְעָרֶת:

ברטנורא

אִסְפְּלָנִית. תַּחְבֹּשֶׁת שֶׁעוֹשִׂים מֵחֵלֶב וְשַׁעֲוָה וְחֶמְאָה וְשֶׁמֶן וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וּמְמָרְחִים אוֹתָהּ עַל הַבֶּגֶד אוֹ עַל הָעוֹר וְנוֹתְנִים עַל הַמַּכָּה, וְהִיא נִמְאֶסֶת, וְאֵין הַבֶּגֶד וְהָעוֹר רְאוּיִין עוֹד לִישִׁיבָה וְלֹא לְתַשְׁמִישׁ אַחֵר: מְלוּגְמָא. תַּחְבֹּשֶׁת עֲשׂוּיָה מִקֶּמַח וּתְאֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, שֶׁאָדָם לוֹעֵס וְנוֹתֵן עַל גַּב הַמַּכָּה. וּפֵרוּשׁ מְלוּגְמָא, מְלֹא לוּגְמָא: בְּבֶגֶד טְהוֹרָה. לְפִי שֶׁהַבֶּגֶד נִמְאַס וּמִתְבַּטֵּל וְתוּ לֹא חֲזִי לְתַשְׁמִישׁ: וּבְעוֹר טָמֵאָה. שֶׁאֵין הַמְּלוּגְמָא מִתְדַּבֶּקֶת עַל הָעוֹר כְּמוֹ עַל הַבֶּגֶד, וְאֵין הָעוֹר מִתְבַּטֵּל בְּכָךְ: מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִנְעָרֶת. לְאַחַר שֶׁנִּתְיַבְּשָׁה מֵעַל הַבֶּגֶד הִיא נִנְעֶרֶת וְנִשְׁמֶטֶת מֵאֵלֶיהָ מֵעַל הַבֶּגֶד וְהוֹלֵךְ כָּל הַלִּכְלוּךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

רמב"ם

אספלנית. התחבושות הנעשות משמן או שעוה או חמאה ושומן והדומה להן נקראין אספלנית וכאשר ישטחהו על העור או על הבגד כבר הם נמאסים ואינן ראוין עוד לישב עליהן ולא לדבר אחר: ומלוגמא. תחבושות הנעשות מקמח וזולתו ממה שהאדם ילעסהו כמו הלחם והתאנים והדומה לזה ומה שזה דרכו כאשר נגב יסור ממנו וישאר הבגד או העור אשר שטחו עליו זה התחבושת יבש כמו שהיה והוא אומרו מפני שהיא ננערת ואין הלכה כרשב"ג: