אתר המשנה היומית

מדות פרק א משנה ט

וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשֵׁן לוֹ. אֵרַע קֶרִי בְּאַחַד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי:

ברטנורא

הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה. לִנְעֹל שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה: הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים וּבֶן לֵוִי יוֹשֵׁב לוֹ מִבַּחוּץ. שֶׁהַלְוִיִּם טְפֵלִים לַכֹּהֲנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (בְּמִדְבַּר יח) וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ. הִלְכָּךְ בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ שֶׁהָיוּ עֲלִיּוֹת, הָיוּ הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים לְמַעְלָה וּלְוִיִּם לְמַטָּה. וּבֵית הַמּוֹקֵד שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא כִּפָּה עַל הָאָרֶץ, הָיָה כֹּהֵן מִבִּפְנִים וּבֶן לֵוִי מִבַּחוּץ: בַּמְּסִבָּה. בַּמְּחִלָּה הַמְהַלֶּכֶת תַּחַת הַבִּירָה, שֶׁמְּחִלָּה הָיְתָה תַּחַת הַמִּקְדָּשׁ. וְכָל הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי בִּירָה, כְּדִכְתִיב (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט) אֶל הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּעַל קֶרִי, לֹא הָיָה מְהַלֵּךְ דֶּרֶךְ הָעֲזָרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ הַמְּחִלּוֹת, דְּקַיְמָא לָן מְחִלּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ: וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים. בַּמְּחִלָּה מִכָּאן וּמִכָּאן: בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא. וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְבֵית הַמּוֹקֵד, לְפִי שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אֶלָּא כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ תָּמִיד, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמּוֹקֵד עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁטְּבוּל יוֹם אָסוּר לְהִכָּנֵס לְעֶזְרַת נָשִׁים דְּהַיְנוּ מַחֲנֵה לְוִיָּה, לָזֶה הֵקֵלּוּ, לְפִי שֶׁנִּטְמָא בִּפְנִים:

תוספות יום-טוב

יט אַמָּה עַל אַמָּה. בָּאָרֶץ, וְטַבְלָא עָלָיו. הָרַ"שׁ: כ הִגְבִּיהַּ. הַכֹּהֵן הַשּׁוֹעֵר. הָרַ"שׁ. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם, לְפִי הַנִּרְאֶה מִמִּשְׁנָה זוֹ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים מַפְתְּחוֹת לִסְגֹּר הַדְּלָתוֹת, וְהָיוּ מַנְעוּלֵי דַּלְתוֹתֵיהֶן בְּלִי סָפֵק דּוֹמִים לַמַּנְעוּלִים כוּ' שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָם אֶצְלֵנוּ, וְאֵינָם נִסְגָּרִים אֶלָּא בְּמַפְתְּחוֹתֵיהֶם שֶׁבָּהֶם נִפְתָּחִים:

רמב"ם

רבי אליעזר בן יעקב אומר שאינו חוזר טבול יום זה לבית המוקד אלא יוצא להר הבית לפי שטדי הוא השער הצפוני משערי הר הבית כמו שזכרנו כבר בפרק זה. ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

מדות פרק ב משנה א

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב. מְקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ:

ברטנורא

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. מֻקָּף חוֹמָה סָבִיב: רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח. כְּלוֹמַר, הָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ מֵחוֹמַת הַר הַבַּיִת לְחוֹמַת הָעֲזָרָה לְצַד דָּרוֹם, יוֹתֵר מִן הָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן מִצַּד מִזְרָח. וְהָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן מִצַּד מִזְרָח, יוֹתֵר מִן הָרֹחַק שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן לְצַד צָפוֹן, וְהַצְּפוֹנִי יוֹתֵר מִן הַמַּעֲרָב:

תוספות יום-טוב

א רֻבּוֹ כוּ'. שֶׁכָּל רֹחַב הָעֲזָרָה הוּא מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ [אַמָּה] מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ה', וְנִמְצָא שֶׁהַנּוֹתָר מֵהַר הַבַּיִת בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת הַלָּלוּ הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ אַמָּה. [וְכָל אֹרֶךְ הָעֲזָרָה מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה שְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע], שֶׁבָּעֲזָרָה הַפְּנִימִית אֲנַן קַיָּמִין וְאֵין עֶזְרַת נָשִׁים בִּכְלָל, שֶׁעֶזְרַת נָשִׁים בִּכְלַל הַר הַבַּיִת, נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַנּוֹתָר מֵהַר הַבַּיִת הוּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה כוּ'. הִנֵּה רֻבּוֹ לַדָּרוֹם, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים. שֵׁנִי לוֹ לַמִּזְרָח, מָאתַיִם וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. לַצָּפוֹן, מֵאָה וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. לַמַּעֲרָב, מֵאָה: ב רֹב כוּ'. שֶׁהוּא עַל לְשָׁכוֹת הַרְבֵּה וּבָתִּים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר לִמְשַׁמְּשֵׁי הַבַּיִת נוֹסָף עַל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּמִּשְׁנָה, כִּי אוֹתָן לֹא יַסְפִּיקוּ, וְהֵם שְׁלֹשִׁים [וְסִיַּעְתָּא מִיחֶזְקֵאל מ']. וְאוּלַי הָיוּ עוֹד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְהַמְּמֻנִּים שֶׁבְּפֶרֶק ה' דִּשְׁקָלִים. וְטַעְמָא שֶׁהָיָה רֻבּוֹ בַּדָּרוֹם, לְפִי שֶׁשָּׁם הָיָה כְּנִיסַת כָּל אָדָם מֵהָעִיר שֶׁהִיא בַּנֶּגֶב כַּכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל כוּ'. שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שֶׁכֵּן מַקִּיף דֶּרֶךְ יָמִין:

רמב"ם

הר הבית וכו' אמרו שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית אלא היה הרוחק שיש בין חומת הר הבית ובין חומת העזרה לצד דרום יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד המזרח והרוחק ממזרח יותר מהצפוני והצפוני יותר מן המערבי והנני מצייר עכשיו זה ואצייר החיל והסורג ועזרת הנשים הנזכרת בכאן בפרק הזה כדי שתהא צורה אחת ולא נצטרך להרבות צורות וזו היא צורת זה .