בבא מציעא פרק ח משנה ח

הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ לְשָׁנָה, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה לַשּׂוֹכֵר. הִשְׂכִּיר לוֹ לֶחֳדָשִׁים, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה לַמַּשְׂכִּיר. מַעֲשֶׂה בְצִפּוֹרִי בְּאֶחָד שֶׁשָּׂכַר מֶרְחָץ מֵחֲבֵרוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר זָהָב לְשָׁנָה, מִדִּינַר זָהָב לְחֹדֶשׁ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי, וְאָמְרוּ, יַחֲלֹקוּ אֶת חֹדֶשׁ הָעִבּוּר:

ברטנורא

נִתְעַבְּרָה לַשּׂוֹכֵר. לֹא יַרְבֶּה לוֹ שְׂכַר חֹדֶשׁ, שֶׁהָעִבּוּר בִּכְלַל שָׁנָה: מַעֲשֶׂה בְצִפּוֹרִי. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר, דְּהָא רֵישָׁא תָּנָא אוֹ כֻּלָּהּ דְּשׂוֹכֵר אוֹ כֻּלָּהּ דְּמַשְׂכִּיר, וְמַיְתֵי מַעֲשֶׂה דְּיַחֲלֹקוּ. וּמְשָׁנֵי, חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם אָמַר לוֹ בְּי"ב זְהוּבִים לְשָׁנָה מִדִּינָר זָהָב לְחֹדֶשׁ, יַחֲלֹקוּ, דְּלֹא יָדְעִינַן אִי תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן אוֹ לָשׁוֹן אַחֲרוֹן ^לא, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא הֲלֵךְ אַחַר פָּחוּת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת. דְּקַרְקַע בְּחֶזְקַת מָרָהּ קַיְמָא. לְפִיכָךְ כֻּלּוֹ לַמַּשְׂכִּיר, בֵּין שֶׁהָיָה לָשׁוֹן רִאשׁוֹן פָּחוּת בֵּין שֶׁהָיָה לָשׁוֹן אַחֲרוֹן פָּחוּת ^לב:

תוספות יום-טוב

ל לֶחֳדָשִׁים. הָךְ בָּבָא פְּשִׁיטָא. אֶלָּא דְּמַתְנִיתִין דִּינֵי דִּינֵי קָתָנֵי. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: לא הִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָא בִּפְסָחִים דַּף ס' סְבִירָא לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי אַף בִּגְמַר דְּבָרָיו אָדָם נִתְפָּס. וְעוֹד דִּבְפֶרֶק ה' דִּתְמוּרָה סְבִירָא לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי תְּפוֹס לְשׁוֹן שְׁנֵיהֶם. וְתֵרְצוּ, דְּהָכָא מִסָפְקָא לֵיהּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר דַּעַת שְׁנֵיהֶם שֶׁהֲרֵי סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה. אֲבָל בִּתְמוּרָה דְּאֵינָם סוֹתְרִים סְבִירָא לֵיהּ תְּפוֹס לְשׁוֹן שְׁנֵיהֶם. וּבִפְסָחִים וּבְנָזִיר פֶּרֶק ב' דִּמְפָרֵשׁ דְּבָרָיו, קָאָמַר דְּבִגְמַר דְּבָרָיו נִתְפָּס: לב לֹא אַיְרֵי אֶלָּא בִּלְשׁוֹנוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה (דְּחָיְשִׁינַן דִּלְמָא חָזַר וְנִחַם וְרוֹצֶה בַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן). אֲבָל אֵינָם סְמוּכִים זֶה לָזֶה, כֻּלֵּי עָלְמָא אַחֲרוֹן עִקָּר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א:

רמב"ם

המשכיר בית לחבירו לשנה נתעברה השנה כו': אין הלכה כרשב"ג ולא כר' יוסי אלא כל זמן שאמר דינר לחדש ואפי' אמר כך וכך לשנה כולו למשכיר לפי שעיקר אצלנו הכל הולך אחר הפחות שבלשונות וקרקע בחזקת בעליה קיימת לפיכך אמרו כולו למשכיר על איזה ענין שיהיה: