עדיות פרק א משנה ב

שַׁמַּאי אוֹמֵר, מִקַּב לְחַלָּה. וְהִלֵּל אוֹמֵר, מִקַּבָּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בְּחַלָּה. וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה, פְּטוּרִין. חֲמִשָּׁה וָעוֹד, חַיָּבִין:

ברטנורא

מִקַּב לְחַלָּה. עִסָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קַב חַיֶּבֶת בְּחַלָּה: קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בְּחַלָּה. שֶׁהֵן שִׁבְעָה לֻגִּין וּבֵיצָה וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה, לְמִדָּה מִדְבָּרִית. וְהוּא עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁחַיָּב בְּחַלָּה, כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבַּר טו) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, כְּדֵי עִסַּת מִדְבָּר. וְהוֹסִיפוּ שְׁתוּת בַּיְרוּשַׁלְמִיּוֹת, וְנִמְצְאוּ שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת נִכְנָסִים בְּחָמֵשׁ יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, וְלֹג הַנִּשְׁאָר וּבֵיצָה וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה עוֹלִים לְלֹג יְרוּשַׁלְמִי. שֶׁהַלֹּג מִדְבָּרִי שִׁשָּׁה בֵּיצִים, תִּתְּנֵם בְּחָמֵשׁ בֵּיצִים גְּדוֹלוֹת, נִמְצָא הַלֹּג חָסֵר בֵּיצָה גְּדוֹלָה, תֵּן בֵּיצָה וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה תַּחַת הַבֵּיצָה גְּדוֹלָה, שֶׁהַחֹמֶשׁ בֵּיצָה שֶׁהוּא שְׁתוּת מִלְּבַר נוֹסָף עַל הַבֵּיצָה, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ בֵּיצִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵן לֹג גָּדוֹל, הֲרֵי הֵן שִׁשָּׁה לֻגִּים גְּדוֹלִים שֶׁהֵן קַב וּמֶחֱצָה: מִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת. זוֹ הִיא מִדָּה צִפּוֹרִית, שֶׁהוֹסִיפוּ שְׁתוּת עַל שֶׁל יְרוּשַׁלְמִית, נִמְצְאוּ הַשִּׁשָּׁה לֻגִּין חֲמִשָּׁה, שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רִבְעֵי קַב, שֶׁהַקַּב אַרְבָּעָה לֻגִּין: חֲמִשָּׁה וָעוֹד חַיָּבִים. דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי, מִדָּה מִדְבָּרִית הָיוּ בֵּיצִים גְּדוֹלוֹת מִשֶּׁלָּנוּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בְּבֵיצָה לְכָל בֵּיצָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים, דְּקַב וּמֶחֱצָה יְרוּשַׁלְמִי דְּהַיְנוּ שִׁשָּׁה לֻגִּין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת שֶׁהֵן שִׁבְעָה לֻגִּין וּבֵיצָה וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה מִדְבָּרִיּוֹת, הֵן שִׁעוּר חַלָּה. וְהֵן אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה. וְרַמְבַּ"ם אִזֵּן וְחָקַר וְתִקֵּן וּבָדַק וּמָצָא שֶׁמִּשְׁקַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים דְּרַהֲ"ם מִקֶּמַח חִטִּים הוּא שִׁעוּר הַקֶּמַח הַחַיָּב בְּחַלָּה. וּמִשְׁקַל הָדְּרַהֲ"ם יָדוּעַ בְּמִצְרַיִם הַיּוֹם וּבְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מִשְׁקַל שִׁשִּׁים וְאֶחָד גַּרְגִּירֵי שְׂעֹרוֹת בְּקֵרוּב:

תוספות יום-טוב

א מִקַּבָּיִם. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּאֵיפָה שְׁמֹנָה עָשָׂר קַבִּין, וַעֲשִׂירִית מִלְּבַר הַיְנוּ שְׁנֵי קַבִּין, וּכְאוֹתוֹ שִׁעוּר צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ חַלָּה לְהִלֵּל. וְשַׁמַּאי סָבַר דְּצָרִיךְ שְׁתֵּי חַלּוֹת לָעֹמֶר, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת, אַחַת בַּבֹּקֶר וְאַחַת בָּעֶרֶב, וּכְשִׁעוּר אֲכִילָה אַחַת חֲשִׁיב שַׁמַּאי עִסַּת מִדְבָּר. תּוֹסָפוֹת:

רמב"ם

הקב. הוא ששית הסאה וכבר בארנו שעורו בסוף פאה:

משהגדילו המדות. [נוסף על שיעור הקב ורובע. רובע הקב. ורובע הוא רובע הקב.] שעור הקב רובע הקב ורובע הוא רובע הקב ושמו שעור חלה חמשה רבעים והוא קב ורובע וכאילו זה הקב ורובע מן המדה הגדולה הזאת הוא קב וחצי מן המדה הראשונה וכבר בארנו בפרק שני ממסכת חלה ששעור החלה נודע במדה ולא במשקל לשנוי הדברים הנמדדים בכבדותם וקלותם אע"פ שהמדה אחת ולשם בארנו שמדת החלה היא מדה שיהיה רחבה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלש אצבעות ועשירית אצבע ועשירית עשירית אצבע וחלק משני אלפים וחמש מאות מאצבע על הדקדוק ואם תרצה לומר בקרוב מעט מאד תאמר מדה שיהיה בה שבעה אצבעות פחות שתי תשיעיות אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע וכבר בארנו פעמים רבות כי האצבע שמשערים בו הוא הגודל ואני עשיתי מדה בתכלית מה שיכולתי מן הדקדוק ומצאתי הרביעית הנזכרת בכל התורה תכיל מן היין קרוב כ"ו כספים הנקראים דרה"ם בערבי ומן המים קרוב לכ"ז דרה"ם ומן החטה קרוב לאחד ועשרים דרה"ם ומקמח החטה כגון שמנה עשר דרה"ם ומצאתי שעור חלה באותה המדה חמש מאות ועשרים דרה"ם בקרוב מקמח חטים ואלה הדרה"ם כלם מצריות וכמו כן אלה המינים שמדדתי מצריות גם כן והלכה כחכמים: