חולין פרק יב משנה ה

תוספות יום-טוב

ח  אֲפִלּוּ כוּ'. דִּכְתִיב תְּשַׁלַּח, מִכָּל מָקוֹם. וְאִי לֹא קְרָא סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּסוֹטָה שֶׁנִּמְחָה הַשֵּׁם עַל הַמַּיִם, וּמְצֹרָע אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ, לֵיתֵי עֲשֵׂה דִּידֵיהּ וְיִדְחֶה עֲשֵׂה דְשִׁלּוּחַ, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא: