ברכות פרק ב משנה ד

ברטנורא

נִדְבָּךְ. שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים, כְּמוֹ נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל בְּעֶזְרָא (פֶּרֶק ו), וְאַף עַל גַּב דְּמִסְתְּפֵי דִּלְמָא נָפְלֵי וְלֹא מָצוּ מְכַוְּנֵי, לֹא הִצְרִיכוּם חֲכָמִים לָרֶדֶת, דִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא בָעֵי כַּוָּנָה אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבָד: מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְפִלָּה. דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא וּבָעֵי כַּוָּנָה, הִלְכָּךְ יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין: