יומא פרק ה משנה ד

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ. נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבָד. נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. עֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָרֵיקָן:

ברטנורא

נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר. מַסְקָנָא דְּמִלְּתָא דְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא ^יח, דְּאָמַר לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד, וְצָרִיךְ לִטֹּל דַּם הַפָּר תְּחִלָּה כְּדֵי לְהָנִיחַ דַּם הַשָּׂעִיר בַּכַּן שֶׁהָיָה עָלָיו דַּם הַפָּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: עַל הַפָּרֹכֶת. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא טז) וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד ^יט: עֵרָה דַּם הַפָּר. דִּכְתִיב בְּמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ (שָׁם) וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר, מִדַּם שְׁנֵיהֶם יַחַד: וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָרֵיקָן. וְחוֹזֵר וּמְעָרֶה מִזְרָק מָלֵא תּוֹךְ הָרֵיקָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ הַדָּמִים יָפֶה יָפֶה:

תוספות יום-טוב

טז הַשָּׂעִיר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, בִּמְקוֹם שֶׁשָּׁחַט אֶת פָּרוֹ, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ג': יז כַּן אֶחָד. וּבַגְּמָרָא בָּעִינַן לְמֵימַר דְּטַעֲמֵיהּ מִשּׁוּם דְּמִחְלְפֵי. וְרַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּלִכְתַב עֲלַיְהוּ הֵי דְּפָר וְהֵי דְּשָׂעִיר, וּמַסִּיק דְּמִשּׁוּם חֻלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ לְעִיּוּנָא בִּכְתָבָא, דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי בְּלָאו הָכִי נַמִּי הַאי חִיוַּר וְהַאי סוּמַק, אֶלָּא מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל: יח כֵּן הוּא בַּסּוּגְיָא. וְטַעֲמָא נִרְאֶה לִי דְּאֵין לְפָרֵשׁ דִּכְרַבָּנָן אָתְיָא וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ וְהִנִּיחַ כְּלוֹמַר לַאֲפוֹקֵי מֵעֵרָה דִּבְסֵיפָא. דְּאִם כֵּן לִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי וְלֹא לִתְנֵי כְּלָל וְהִנִּיחַ דָּם הַשָּׂעִיר. וְכֵן לְקַמָּן לֹא לִתְנֵי וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר: יט כְּשֵׁם שֶׁמַּזֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל, וּמַה לִפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַפָּר, כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל, וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַשָּׂעִיר, כָּךְ בַּהֵיכָל. גְּמָרָא:

רמב"ם

הביאו לו את השעיר שחטו וקבל במזרק כו': היה שופך דם הפר במזרק שהיה בו דם השעיר ומחזיר הכל במזרק שהיה בו דם הפר כדי שיתערבו הדמים עירוב יפה והדבר כולו מבואר: