סוכה פרק ב משנה ב

תוספות יום-טוב

ד הַסּוֹמֵךְ כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִטָּה שְׁלֵמָה. [וְכָתַב] הָרַ"ן [פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י] שֶׁהַסֻּכָּה סְמוּכָה עַל כַּרְעֵי הַמִּטָּה, וּכְשֶׁהַמִּטָּה מִטַּלְטֶלֶת הַסֻּכָּה מִטַּלְטֶלֶת עִמָּהּ. וּבְהָכִי מְחַלֵּק בֵּין מַתְנִיתִין דְּהָכָא לְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה, וְכָתַב דְּהָתָם לְדִבְרֵי הַכֹּל שְׁנוּיָה, דְּהָתָם קַרְקַע הַסֻּכָּה נִשְׁאָר לְעוֹלָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָכָא שֶׁקַּרְקַע הַסֻּכָּה מִשְׁתַּנָּה, לְפִי שֶׁהוּא קַרְקַע עוֹלָם וְאֵינוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: ה וּפֵרְשׁוּ בַּגְּמָרָא מַאי מְדֻבְלֶלֶת, מְבֻלְבֶּלֶת: ו וְהִקְשָׁה בַּטּוּר סִימָן תרל"א, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְשִׁיר סֻכָּה שֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ, שֶׁהֲרֵי קָנִים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם שְׁלֹשָׁה חֲשׁוּבִין כְּסָתוּם, וַאֲפִלּוּ הָכִי לֹא חֲשִׁיבֵי לְהַכְשִׁיר בִּסְכָךְ, אִם לֹא שֶׁנֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן צֵל מְרֻבֶּה כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם רַק כְּשֶׁנּוֹטֶה לִצְדָדִין אָז הַחַמָּה מְרֻבָּה, קָרִינַן בֵּיהּ שַׁפִּיר צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, וְכֵן דַּעַת רִ"י בַּתּוֹסָפוֹת: ז מְרֻבָּה. הָא כִּי הֲדָדֵי פְּסוּלָה, דְּהָכָא אַלְּמַעְלָה קָאֵי, וְרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא אַדִּלְמַטָּה, כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא: