סוכה פרק ב משנה ח

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, חַיָּב בַּסֻּכָּה. מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן:

ברטנורא

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים כוּ'. דְּאָמַר קְרָא (וַיִּקְרָא כג) כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל, לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים כט, דְּאַף עַל גַּב דְּחַיָּבוֹת בַּאֲכִילַת מַצָּה לֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח ל אֵין חַיָּבוֹת בַּסֻּכָּה לֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חָג: קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ. כָּל שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא אִמָּא אִמָּא הָוֵי אֵין צָרִיךְ לְאִמּוֹ וְחַיָּב וּפָחוֹת מִכָּאן פָּטוּר. וְכֵן הֲלָכָה. וְדַוְקָא שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ שׁוֹתֵק עַד שֶׁתָּבֹא אִמּוֹ אֵלָיו הוּא דְּנִקְרָא צָרִיךְ לְאִמּוֹ, אֲבָל קוֹרֵא פַּעַם אַחַת וְשׁוֹתֵק לָאו צָרִיךְ לְאִמּוֹ הוּא לב:

תוספות יום-טוב

כט בַּגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּאִי כְּתִיב אֶזְרָח הָוֵי מַשְׁמַע כָּל תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וּכְתִיב הָאֶזְרָח, מְיֻמָּן שֶׁבָּאֶזְרָחִים, לְהוֹצִיא הַנָּשִׁים: ל כְּלוֹמַר וּבְמִשְׁנָה ו' יָלְפִינַן לְסֻכָּה בִּגְזֵרָה שָׁוָה מִמַּצָּה, דְּאִי לָאו הָכִי קְרָא לָמָּה לִי, דְּתֵפּוֹק לֵיהּ דְּנָשִׁים פְּטוּרוֹת דַּהֲוֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא: לא קָטָן. בַּגְּמָרָא, מִדְּרַבָּנָן, וְאַסְמְכוּהוּ אַקְּרָא דְּכָל הָאֶזְרָח, כָּל לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים: לב קַשְׁיָן דִּיּוּקֵי אַהֲדָדֵי כוּ', וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י כָּל שֶׁנֵּעוֹר וְאֵינוֹ קוֹרֵא אִמָּא אִמָּא שֶׁאֵינוֹ כָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ לִקְרוֹת וְלִשְׁנוֹת עַד שֶׁתָּבֹא אֵלָיו, אֲבָל קוֹרֵא וְשׁוֹתֵק לָאו צָרִיךְ לְאִמּוֹ הוּא: לג מַעֲשֶׂה. בַּגְּמָרָא מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר, דְּהָא קָטָן צָרִיךְ לְאִמּוֹ הֲוָה. חִסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְשַׁמַּאי מַחְמִיר וּמַעֲשֶׂה נַמִּי כוּ', וְכָתַב הָרַ"ן דְּשַׁמַּאי מַחְמִיר לְחַיֵּב בְּחִנּוּךְ אֲפִלּוּ הַצָּרִיךְ לְאִמּוֹ, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר שֶׁכֵּן הַדִּין בְּכָל הַמִּצְוֹת לְחַיְּבוֹ בְּחִנּוּךְ כוּ', וְרַבָּנָן סָבְרֵי דְּכֵיוָן שֶׁאִמּוֹ פְּטוּרָה אֵינוֹ רָאוּי לְחִנּוּךְ סֻכָּה:

רמב"ם

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה כו': אמר הש"י כל האזרח בישראל ישבו בסכות ובאה הקבלה כי זה להוציא נשים ועבדים וקטנים. וקטן שא"צ לאמו הוא שאינו קורא לאמו בשעה שעומד משנתו כמנהג נערים קטנים ואין הלכה כב"ש שהחמיר וחייב הסוכה לזכרים כולם בכל השנים:
לראש הדף גלול מסך