סוכה פרק ד משנה א

ברטנורא

לוּלָב וַעֲרָבָה. לוּלָב לִנְטִילָה וַעֲרָבָה לְהַקִּיף הַמִּזְבֵּחַ: שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. לְפִי שֶׁפְּעָמִים דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת וְהָווּ לְהוּ שִׁבְעָה, וּפְעָמִים שֶׁאֵין דּוֹחִין וְלֹא הָווּ אֶלָּא שִׁשָּׁה. וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל: וְהַהַלֵּל. לִגְמֹר כָּל שְׁמֹנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח, לְפִי שֶׁיְּמוֹת הֶחָג חֲלוּקִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן: וְהַשִּׂמְחָה. לֶאֱכֹל בְּשַׂר שְׁלָמִים בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (דְּבָרִים יז) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְאֵין שִׂמְחָה בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בִּבְשַׂר שְׁלָמִים, דִּכְתִיב (שָׁם כו) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם וְשָׂמַחְתָּ: סֻכָּה. לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה: וְנִסּוּךְ הַמַּיִם. בִּתְמִידֵי הֶחָג שַׁחֲרִית: הֶחָלִיל. בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הָיוּ שְׂמֵחִים בֶּחָג לִכְבוֹד שְׁאִיבַת נִסּוּךְ הַמַּיִם, וּמְנַגְּנִים בַּחֲלִילִים וְכִנּוֹרוֹת. וְאוֹתוֹ חָלִיל אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב: