סוכה פרק ד משנה ה

מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ. לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ:

ברטנורא

נִקְרָא מוֹצָא. בַּגְּמָרָא אוֹמֵר שֶׁשְּׁמוֹ קלני"א, וְעוֹד הַיּוֹם כָּךְ שְׁמוֹ, וְהָעֲרָבָה מְצוּיָה שָׁם, וְהַמָּקוֹם רָחוֹק מִירוּשָׁלַיִם מְעַט. וּפֵרוּשׁ קלני"א חָפְשִׁי מִמַּס. וּלְפִיכָךְ נִקְרָא מוֹצָא, שֶׁהָיָה מוּצָא מִמַּס הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל הָעֲרָבָה שֶׁלּוֹקְחִים מִשָּׁם: מֻרְבִּיּוֹת. עֲנָפִים גְּדוֹלִים גְּבוֹהִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה ^יב, וּמְנִיחִים אוֹתָם עַל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן זְקוּפִים וּמוּטִין עַל הַמִּזְבֵּחַ אַמָּה: אֲנִי וָהוֹ. בְּגִימַטְרִיָּא אָנָּא ה'. וְעוֹד הֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁבְּשֵׁם ע"ב ^טז. פֵּרוּשׁ אַחֵר, מִי שֶׁאֲנִי וְהוּא בְּצָרָה, עַל דֶּרֶךְ עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה, הוֹשִׁיעָה נָא:

תוספות יום-טוב

יב כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא דְּגֹבַהּ הַמִּזְבֵּחַ מִן הַיְּסוֹד עַד גַּגּוֹ שֶׁהוּא מְקוֹם הַקְּרָנוֹת שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וּמִפְּנֵי שֶׁהַסּוֹבֵב בּוֹלֵט אַמָּה הֻצְרַךְ לְמָשְׁכָן לִשְׂפַת כְּנִיסַת הַיְּסוֹד, וְנִמְצָא שֶׁמִּפְּנֵי הַהַטָּיָה לֹא נִשְׁאַר רַק שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּקֵרוּב, וְהָיוּ כּוֹפְפִין אוֹתָן שְׁתֵּי אַמּוֹת: יג וְזוֹקְפִין. הַיְנוּ לְאַחַר שֶׁהִקִּיפוּהוּ פַּעַם אַחַת. תּוֹסָפוֹת. וּלְהָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה דִּזְקִיפָה הָיְתָה מִתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין. כְּלוֹמַר כְּמוֹ נְטִילַת לוּלָב. וְעוֹד נִרְאֶה מִלְּשׁוֹנוֹ דְּלֹא הִקִּיפוּ אֶלָּא בַּלּוּלָב: יד כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לַהּ מִקְּרָאֵי, וְעַיֵּן מִשְׁנָה ג' דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי אֶלָּא דְּאַסְמְכוּהוּ אַקְּרָא: טו תָּקְעוּ כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, בְּעֵת שֶׁהָיוּ מְבִיאִין אוֹתָם וְסוֹדְרִין אוֹתָם תּוֹקְעִים כוּ'. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת מִשּׁוּם שִׂמְחָה: טז הַנְּקוּבִין בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח. דְּכָל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ ע"ב אוֹתִיּוֹת, וּמֵהֶן שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹנָה שֶׁל אֶמְצָעִי וְרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַחֲרוֹן, וְכֵן בְּזֶה הַסֵּדֶר כֻּלָּן. הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן וָהוֹ, וָי"ו שֶׁל וַיִּסַּע, הֵ"א דְּכָל הַלַּיְלָה, ו' דְּוַיֵּט. וְשֵׁם הַל"ז הוּא אֲנִ"י. רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת וְאָמְרוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת הַלָּלוּ עַל פִּי דְּדָרְשִׁינַן בְּאֵיכָה רַבָּתִי קְרָא דִּיחֶזְקֵאל א' וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה, וִקְרָא דִּכְתִיב בְּיִרְמִיָה מ' וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים, כִּבְיָכוֹל הוּא בְעַצְמוֹ, וְהַיְנוּ הוֹשַׁעְנָא, שֶׁיּוֹשִׁיעַ לְעַצְמוֹ: יז מַקִּיפִין. בְּמִשְׁנָה ג' פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּבַעֲרָבָה הָיוּ מַקִּיפִין. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּמַאן דְּאָמַר דְּהָיוּ מַקִּיפִין בְּלוּלְבֵיהֶם. וּמִיהוּ הַמַּקִּיפִין לֹא הָיוּ אֶלָּא כֹּהֲנִים לְכֻלֵּי עָלְמָא, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָס לְצֹרֶךְ מִצְוָה לְעֶזְרַת כֹּהֲנִים, מִכָּל מָקוֹם בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ נִכְנָס, כְּדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּכֵלִים. וְהָכִי מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא: יח יֹפִי כוּ'. הַיֹּפִי הַזֶּה אָנוּ עוֹשִׂין לְךָ שֶׁאַתָּה מְכַפֵּר עָלֵינוּ. רַשִׁ"י: יט וּלְךָ כוּ'. פֵּרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָאָמַר, לְיָהּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים וּלְךָ אָנוּ מְשַׁבְּחִים, לְיָהּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים וּלְךָ אָנוּ מְקַלְּסִים. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, לְיָהּ אָנוּ מוֹדִים שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ, מוֹדִים לֹא לְשׁוֹן הוֹד אֶלָּא לְשׁוֹן תּוֹדָה, שֶׁאָנוּ מוֹדִים בּוֹ וְלֹא כּוֹפְרִים. וּלְךָ אָנוּ מְשַׁבְּחִים, שֶׁאַתָּה חָבִיב לְפָנֵינוּ לְכַפֵּר עָלֵינוּ. עַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת:

רמב"ם

מצות לולב כיצד כו': מצות ערבה כיצד כו': אני משמות הש"י וכמו כן בדפו"י הגי' הוא והו. כך אמרו המפרשים לגמ' ואני אומר שהוא קורא ורומז למה שאומר ראו עתה כי אני אני הוא שזה הפסוק בא בשמירת ישראל וישועתם וכאילו אמר אתה שאמרת ראו עתה כי אני אני הוא הושיעה נא כמו שהבטחתנו ומקצת הגאונים אמרו שהוא רוצה בו מי שאני והוא בצרה הושיעה נא וזה על דרך הפשט והוא אמר יתעלה עמו אנכי בצרה: