סוכה פרק ד משנה ח

הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמֹנָה כֵּיצַד. מְלַמֵּד שֶׁחַיָּב אָדָם בַּהַלֵּל וּבַשִּׂמְחָה וּבִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג. סֻכָּה שִׁבְעָה כֵּיצַד. גָּמַר מִלֶּאֱכֹל, לֹא יַתִּיר סֻכָּתוֹ, אֲבָל מוֹרִיד אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, מִפְּנֵי כְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג:

ברטנורא

לֹא יַתִּיר. אֶגֶד שֶׁלָּהּ לְסָתְרָהּ, דְּהָא כָּל הַיּוֹם חוֹבָתָהּ: אֲבָל מוֹרִיד. הוּא מִמֶּנָּה הַכֵּלִים נָאִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת שֶׁהֶעֱלָה לְתוֹכָהּ: מִפְּנֵי כְבוֹד יוֹם טוֹב. שֶׁיֵּרָאֶה כְּמֵכִין לִקְרָאתוֹ [לְמָקוֹם] שֶׁיִּסְעַד בּוֹ הַלַּיְלָה:

תוספות יום-טוב

כה יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. דִּכְתִיב חַג הַסֻּכּוֹת וְגוֹ' כוּ', לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לְשִׂמְחָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֵילֵי רִאשׁוֹן וְשֶׁיִּשְׁחֹט מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּבַלַּיְלָה אֵין שׁוֹחֲטִין קָדָשִׁים דִּכְתִיב בְּיוֹם צַוֹּתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ, חִלֵּק. וּמָה רָאִיתָ, מַרְבֶּה אֲנִי לֵילֵי יוֹם טוֹב אַחֲרוֹן שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו שִׂמְחָה, וּמוֹצִיא לֵיל רִאשׁוֹן שֶׁאֵין לְפָנָיו שִׂמְחָה. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דִּשְׁאָר לֵילוֹת אֵין צָרִיךְ רִבּוּי, דְּבִכְלַל יָמִים הֵם כוּ', אַף עַל גַּב דִּכְשֶׁחָל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֵין שַׁלְמֵי שִׂמְחָה דּוֹחִין אוֹתוֹ, לֹא תָּנֵי הַשִּׂמְחָה שְׁמֹנָה וְשִׁבְעָה, דְּיָכוֹל לְשַׂמְּחוֹ בִּכְסוּת נְקִיָּה וְיַיִן. גְּמָרָא דִּפְסָחִים דַּף ע"א: כו  מוֹרִיד כוּ'. לְפִי שֶׁרֻבָּן עוֹשִׂין סֻכּוֹתֵיהֶן בְּרֹאשׁ גַּגָּן, לְהָכִי תָּנֵי מוֹרִיד. רַשִׁ"י:

רמב"ם

ההלל והשמחה שמונה כיצד כו': סוכה שבעה כיצד כו': אמר הש"י והיית אך שמח אמרי' לרבות יו"ט האחרון לשמחה:
לראש הדף גלול מסך