סוכה פרק ד משנה ט

נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד. צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ, שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל סִיד הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּיִן. וּמְנֻקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד דַּק, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִין בְּבַת אַחַת. מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם, מִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. עֵרָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם, יָצָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּלֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמֹנָה. וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ, הַגְבַּהּ יָדֶךָ, שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן:

ברטנורא

מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הוּא מַעְיָן ^כט הַסָּמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם: מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה לֻגִּין. [זֶהוּ] פָּחוּת שֶׁבַּנְּסָכִים, רְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ: שַׁעַר הַמַּיִם. אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי עֲזָרָה נִקְרָא כֵן, עַל שֵׁם שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם דְּנִסּוּךְ הֶחָג: תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה יב) וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן: עָלָה בַכֶּבֶשׁ. שֶׁהָיָה בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ: וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ. שֶׁנְּסָכִים נַעֲשִׂים בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וּכְשֶׁהוּא פּוֹנֶה לִשְׂמֹאלוֹ הִיא הָרִאשׁוֹנָה: שֶׁהָיוּ מַשְׁחִירִים פְּנֵיהֶן. מֵחֲמַת הַיַּיִן, וְדוֹמִין לְכֶסֶף שֶׁהוּא שָׁחוֹר מִן הַסִּיד: כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין. חֹטֶם אֶחָד בְּסֵפֶל אֶחָד וְנֶקֶב אֶחָד בְּחָטְמוֹ. וְהַכֹּהֵן מְעָרֶה בְּפִי הַסְּפָלִים וְהַנְּסָכִים מְקַלְּחִים וְיוֹרְדִים דֶּרֶךְ הֶחֳטָמִין עַל גַּג הַמִּזְבֵּחַ, וּבַמִּזְבֵּחַ הָיָה נֶקֶב שֶׁבּוֹ הַיַּיִן וְהַמַּיִם יוֹרְדִין לַשִּׁתִּין שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁהֵן חֲלוּלִים וַעֲמֻקִּים מְאֹד: אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד דַּק. אֶחָד מֵהַנְּקָבִים עָבֶה, וְהוּא אוֹתוֹ שֶׁל יַיִן, וְאֶחָד דַּק, אוֹתוֹ שֶׁל מַיִם: כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּלִין שְׁנֵיהֶן בְּבַת אַחַת. שֶׁהַמַּיִם מְמַהֲרִין לָצֵאת יוֹתֵר מִן הַיַּיִן, מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן עָב יוֹתֵר וּמְאַחֵר לָצֵאת, לְפִיכָךְ הָיָה הַנֶּקֶב שֶׁל יַיִן מְעֻבֶּה וְהַנֶּקֶב שֶׁל מַיִם דַּק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּלִין בְּבַת אַחַת: הָכִי גָּרְסִינַן מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם, מִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. הַסְּפָלִים הָיוּ נְתוּנִים אֵצֶל הַקֶּרֶן סְמוּכִים זֶה לָזֶה, זֶה לִפְנֵי זֶה, אֶחָד לְצַד מַעֲרָב וְאֶחָד לִפְנִים מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ לַמִּזְרָח: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. בְּתַרְתֵּי פָּלֵיג, אַשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין פָּלֵיג, וְאַשִּׁבְעָה דְּקָאָמַר תָּנָא קַמָּא, וַאֲתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר אַף בַּשְּׁמִינִי מְנַסְּכִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: הַגְבַּהּ אֶת יָדֶךָ. כְּדֵי שֶׁנִּרְאֶה אִם תִּתֵּן מַיִם בַּסֵּפֶל. לְפִי שֶׁצְּדוֹקִים אֵין מוֹדִים בְּנִסּוּךְ הַמַּיִם: שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ. צְדוֹקִי אֶחָד אֶת הַמַּיִם עַל רַגְלָיו:

תוספות יום-טוב

כז נִסּוּךְ כוּ'. בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא אַף עַל גַּב דְּדָרְשֵׁי תַּנָּאֵי רִמּוּזֵי בִּקְרָא: כח כֵּיצַד כוּ'. הָכָא תָּנָא סֵדֶר הַמִּלּוּי וְהַנִּסּוּךְ וּבַפֶּרֶק דִּלְקַמָּן תָּנֵי הַשִּׂמְחָה וְהַיְצִיאָה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶל הַשִּׁלּוֹחַ לְמַלְּאוֹת: כט דִּכְתִיב [יְשַׁעְיָה יב] וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה. תּוֹסָפוֹת: ל מֻשְׁחָרִין כוּ'. דְּכֵיוָן דְּאָמַר מַר עֵרָה שֶׁל יַיִן כוּ' יָצָא אָתֵי לְאַשְׁחוֹרֵי. גְּמָרָא: לא עֵרָה כוּ'. לִכְאוֹרָה מַשְׁמַע כְּלוֹמַר שֶׁהֶחְלִיף, וְכֵן הוּא בְּרַשִׁ"י. אֲבָל לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם וְאִם עֵרָה כוּ' וְנִסֵּךְ שְׁנֵיהֶם בִּכְלִי אֶחָד יָצָא: לב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּסְבִירָא לֵיהּ דִּכְמוֹ שֶׁנִּתְרַבֵּית לְשִׂמְחַת שְׁלָמִים כְּדִלְעֵיל, הָכִי נַמִּי יֵשׁ לְרַבּוֹת לְשִׂמְחַת נִסּוּךְ דְּמִקְרֵי שִׂמְחָה כְּדִלְקַמָּן, וְלֹג גְּמִירֵי לַהּ. רַשִׁ"י וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: לג בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין נִסּוּךְ אֶלָּא בַּשַּׁחַר בִּשְׁעַת נְטִילַת לוּלָב. גְּמָרָא:

רמב"ם

ניסוך המים [שבעה] כיצד צלוחית של זהב כו': החוטם שהיה בספל המים היה דק יותר מאותו שהיה בספל היין כי יינם היה עב יותר מן המים ור' יהודה אומר לוג של מים בלבד היה מנסך כל שמנת ימי החג וניסוך המים בחג הלכה למשה מסיני ויש לו רמזים נסתרים בתורה ואותן שאינן מאמינין בתורה שבעל פה אינן מאמינים בניסוך המים ולפיכך כשניסך זה המים על רגליו רגמוהו כל העם באתרוגיהם לפי שהיה צדוקי שאינו מאמין בניסוך המים: