סוכה פרק ד משנה י

כְּמַעֲשֵׂהוּ בְחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, מִן הַשִּׁלּוֹחַ, וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר, שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם הַמְּגֻלִּין, פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:

ברטנורא

שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. שֶׁלֹּא נִתְחַנְּכָה לַעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. דְּאִי הָוֵי מַיְתֵי בִּמְקֻדֶּשֶׁת אִיפְסִילוּ לְהוּ בְּלִינָה, שֶׁכְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁים כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת ל) כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם יִקְדַּשׁ, וְכָל הַקָּדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף נִפְסָל בְּלִינָה: הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכִּיּוֹר הֻקְדַּשׁ לִכְלֵי שָׁרֵת וּמְקַדֵּשׁ אֶת מֵימָיו, לֹא הָיוּ נִפְסָלִים בְּלִינָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מַשְׁקִיעִים אוֹתוֹ מִבָּעֶרֶב בַּבּוֹר, כִּדְאָמַר בְּיוֹמָא [פֶּרֶק ג] אַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִים בְּלִינָה: שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְּגֻלִּין. הַיְנוּ טַעֲמָא דְּנִתְגַּלָּה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר וְלֹא הָיָה מְנַסֵּךְ [מֵהֶן], שֶׁהַמַּיִם [וְהַיַּיִן] הַמְּגֻלִּין פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:

תוספות יום-טוב

לד  הַמְּגֻלִּין פְּסוּלִין. מִשּׁוּם הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצֶךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה' צְבָאוֹת [מַלְאָכִי א]. גְּמָרָא:

רמב"ם

^ פרק ה
לראש הדף גלול מסך