תענית פרק א משנה א

מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סִימַן קְלָלָה בֶּחָג, לָמָּה מַזְכִּיר. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בְּעוֹנָתוֹ. אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר:

ברטנורא

מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים ^א. אַיְדֵי דְּתָנָא בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּסָלֵיק מִנָּהּ וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמַּיִם, תָּנָא הָכָא מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. וּלְפִי שֶׁהַגְּשָׁמִים אַחַת מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (אִיּוֹב ה) עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר הַנּוֹתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לְהוּ גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים: מִיּוֹם טוֹב אַחֲרוֹן שֶׁל חָג. אֲבָל כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג לֹא, שֶׁהַגְּשָׁמִים לִימֵי סֻכָּה סִימַן קְלָלָה. מָשָׁל לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ וְשָׁפַךְ לוֹ רַבּוֹ קִתּוֹן עַל פָּנָיו, כְּלוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּשִׁמּוּשְׁךָ: אִם כֵּן. אַתָּה אוֹמֵר מַזְכִּירִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין הוֹאִיל וּמַשְׁמַע בְּעוֹנָתוֹ, אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ יַזְכִּירוֹ, וּמַה אַתָּה נוֹתֵן סִימָן מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

תוספות יום-טוב

א דְּמִדְּקָתָנֵי מֵאֵימָתַי מִכְּלַל דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ דְּחַיָּבִין לְהַזְכִּיר, וְהֵיכָא חָזִינַן, אֶלָּא אַיְדֵי כוּ'. וּמִבְּרָכוֹת פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ב' דְּתָנֵי מַזְכִּירִין כוּ' אֵין רְאָיָה, דַּהֲוָה אֲמִינָא דִּבְכָל הַשָּׁנָה קָאָמַר. אֲבָל אַדְּתָנֵי וּבֶחָג כוּ' אוֹרְחָא דְמִלְּתָא לְרַצּוֹת לִפְנֵי שְׁאֵלָה. תּוֹסָפוֹת: ב מַזְכִּירִין. עַיֵּן בְּרָכוֹת (שָׁם. וְעַיֵּן שָׁם אוֹת ה): ג הָרִאשׁוֹן. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּמִלּוּלָב קָא גָּמַר לַהּ, שֶׁבָּא לְרַצּוֹת עַל הַמַּיִם וּמַתְחִילִין לִטֹּל מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, הִלְכָּךְ בִּתְפִלַת יוֹצֵר נַמִּי שֶׁל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. וּמִיהוּ מֵאוּרְתָא לֹא מַתְחִילִין, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַתְחִילִין לִטֹּל אֶת הַלּוּלָב בַּלַּיְלָה: ד לְהַזְכִּיר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּשָׁמִים בֶּחָג כְּגוֹן וְתֵן טַל וּמָטָר, אֶלָּא לְהַזְכִּיר בֶּחָג גְּבוּרוֹת שֶׁל מָקוֹם שֶׁמּוֹרִיד גְּשָׁמִים בְּעוֹנָתָן כְּלוֹמַר בִּזְמַנָּן: ה בְּעוֹנָתוֹ. כְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים מַזְכִּיר כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ וְאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לְךָ בִּשְׁלָמָא תְּחִיַּת הַמֵּתִים מַזְכִּיר, דְּכֻלָּהּ יוֹמָא זִמְנֵיהּ הוּא, אֶלָּא גְּשָׁמִים הָתְנַן סוֹף פִּרְקִין יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים סִימַן קְלָלָה. גְּמָרָא: ו לְעוֹלָם כוּ'. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ בַּבְּרַיְתָא בַּגְּמָרָא דְּאִם בָּא לְהַזְכִּיר כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ מַזְכִּיר, דִּלְעוֹלָם בְּעוֹנָתוֹ מַשְׁמַע, מִיהוּ עַד הַשְׁתָּא לֹא רָמֵי עֲלֵיהּ חוֹבָה, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן חוֹבָה לְרַצּוֹת לִפְנֵי שְׁאֵלָה, שֶׁכָּל הַבָּא לְבַקֵּשׁ מַקְדִּים וּמְרַצֶּה. תּוֹסָפוֹת:

רמב"ם

מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון כו': כבר קדם לך בסוף הפרק השני מסוכה כי ירידת הגשמים בסוכות אינו סימן ברכה. והלכה כרבי יהושע: