תענית פרק א משנה ג

בִּשְׁלשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּשִׁבְעָה בוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת:

ברטנורא

בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. אוֹמְרִים וְתֵן טַל וּמָטָר בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. וְהַנֵּי מִלֵּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בַּגּוֹלָה אֵין שׁוֹאֲלִים עַד שִׁשִּׁים יוֹם לִתְקוּפַת תִּשְׁרֵי ^יד, וּבְיוֹם שִׁשִּׁים עַצְמוֹ מַתְחִילִין לִשְׁאֹל הַגְּשָׁמִים: הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת. אוֹתָן שֶׁעָלוּ לָרֶגֶל הַחוֹזְרִים לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא יַפְסִיקוּם הַגְּשָׁמִים:

תוספות יום-טוב

יג בִּשְׁלֹשָׁה כוּ'. דְּאָז זְמַן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה: יד לְפִי שֶׁהוּא מָקוֹם נָמוּךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ מָטָר כָּל כָּךְ. רַשִׁ"י: טו בְּשִׁבְעָה כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י כְּלוֹמַר בְּז' בְּמַרְחֶשְׁוָן הוּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר אַחַר הֶחָג. וְזֶה יִצְדַּק לְעוֹלָם כְּפִי סֵדֶר הָעִבּוּר הַמָּסוּר בְּיָדֵינוּ שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים בּוֹ עַכְשָׁיו שֶׁלְּעוֹלָם תִּשְׁרֵי מָלֵא. אֲבָל כְּשֶׁקִּדְּשׁוּ עַל פִּי הָרְאִיָּה וְזֶה הָיָה בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חָסֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: טז אַחֲרוֹן. שֶׁלִּפְעָמִים מִתְעַכְּבִין קְצָת בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁיַּעֲבֹר הֶחָג כֻּלּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וּמְסַיֵּם הֲרֵי לְךָ שֶׁמִּן יְרוּשָׁלַיִם מִדְּרוֹמָהּ עַד קְצֵה הַצָּפוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא נְהַר פְּרָת, מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַשַּׁבָּתוֹת שֶׁבְּתוֹךְ אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּלֵךְ עַל יְדֵי בּוּרְגָּנִין וְגַם עַל יְדֵי עִבּוּרֵי עִיר. וְהוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לִהְיוֹת כֵּן שִׁעֲרוּהוּ חֲכָמִים בְּכָךְ יָמִים, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֵין הַשַּׁבָּתוֹת מְעַכְּבוֹת:

רמב"ם

עד אימתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור כו': בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים כו': התנא ששנה בכאן בשם רבי יהודה עד שיעבור הפסח לא היה אותו ששנה על שמו מה שקדם זכרו. וכבר אמרנו במה שקדם מן המשנה הלכה כרבי יהודה והלכה כרבן גמליאל. וכל זה בארץ ישראל ובארצות הדומות לה. וכמו כן כל מה שיגיע לידך מן הדבר בזמני התעניות הוא בארץ ישראל. ומה שהוא קרוב לאוירה. אבל בשאר ארצות השאלה בזמן שהמטר טוב והגון באותו המקום ונתן אותו הזמן כאילו הוא שבעה במרחשון וכשיתעכבו הגשמים לאחר אותו הזמן על אלו הדרכים הנזכרים יתנהגו בתעניות כמו שזכר. כי יש ארצות לא יתחילו בהם הגשמים אלא מניסן. וארצות שיש בהם במרחשון הקיץ והגשמים אינם להם טובים אלא ממיתין ומאבדין והיאך ישאלו אנשי זה המקום גשם במרחשון הלא זה מן השקר והאולת וכל זה דבר אמיתי וגלוי: