תענית פרק ב משנה ד

עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ:

ברטנורא

עַל הָרִאשׁוֹנָה. בְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל הוּא מַתְחִיל לְהַאֲרִיךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מִמִּנְיַן שֵׁשׁ קוֹרֵא אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה, לְפִי שֶׁבָּהּ מַתְחִיל לְהוֹסִיף וּלְהַאֲרִיךְ: עַל הַשְּׁבִיעִית. לַבְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהֶן. אֲבָל הַבְּרָכוֹת שֶׁמּוֹסִיפִין בִּשְׁבִיל הַתַּעֲנִית אֵינָן אֶלָּא שֵׁשׁ, שֶׁבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל דִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה הִיא, אֶלָּא שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהּ: מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּיוֹנָה ^יט בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הָיָה. מִכָּל מָקוֹם מַקְדִּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִחְתָּם בְּסוֹף הַבְּרָכוֹת בָּרוּךְ הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ, וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְנוֹ הֵם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דָּוִד, וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד כוּ' (שְׁמוּאֵל ב כא), וּשְׁלֹמֹה, רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ (מְלָכִים א ח):

תוספות יום-טוב

יב אַבְרָהָם. לְפִי שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן לַנִּצּוֹלִים, שֶׁנִּצּוֹל מִנִּמְרוֹד. תּוֹסָפוֹת: יג גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ וְלֹא יִצְחָק נִגְאַל, שֶׁעֲנִיָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה עַל הַצָּלָתוֹ שֶׁל יִצְחָק הִיא, הֵשִׁיבוּ שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁנִּגְאַל יִצְחָק הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנִּגְאֲלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. הָרַ"ן: יד יַם סוּף. לְפִיכָךְ אוֹמְרָהּ בְּזִכְרוֹנוֹת לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִשְׁכָּחִים בְּמִצְרַיִם כַּמָּה שָׁנִים וְנִתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, וְזָכַר הַמָּקוֹם אוֹתָם וּגְאָלָם כְּדִכְתִיב וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. רַשִׁ"י: טו יְהוֹשֻׁעַ כוּ'. לְפִי שֶׁנַּעֲנָה בַּשּׁוֹפָרוֹת עַל יְרִיחוֹ בְּעוֹד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בַּגִּלְגָּל. רַשִׁ"י: טז שְׁמוּאֵל כוּ'. מֵעֵין אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִי, וְחוֹתֵם בְּשׁוֹמֵעַ צְעָקָה דִּכְתִיב [שְׁמוּאֵל א ו] וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה'. רַשִׁ"י: יז אֵלִיָּהוּ כוּ'. מֵעֵין אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, וְחוֹתֵם בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָה, דִּכְתִיב בְּאֵלִיָּהוּ [מְלָכִים א יח] עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה. רַשִׁ"י: יח יוֹנָה כוּ'. מֵעֵין מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה', וְחוֹתֵם הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב [יוֹנָה ב] קָרָאתִי מִצָּרָה לִי. רַשִׁ"י: יט בַּיְרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ אַאֵלִיָּהוּ וְאַיּוֹנָה וּמְתָרֵץ לְהוּ כָּךְ:

רמב"ם

על הראשונה היא אומר מי שענה את אברהם כו': אמרו על השביעית רוצה לומר השביעית מן הברכות שהוסיפו עליהם לפי שכבר אמר שש ברכות בלבד הוא מוסיף. והוא כי הוא מוסיף אגואל ישראל תוספות וחותם בה מי שענה את אברהם בהר המוריה וכו' עד גואל ישראל. ולפי שמנה גואל ישראל ברכה אחת מפני התוספת שהוסיף בה וקראה ראשונה היו כולן שבע ברכות גואל ישראל שהיא מכלל שמנה עשרה והשש שהוסיפו: