תענית פרק ב משנה י

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַפְסִיקִין, מוֹדֶה הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת:

ברטנורא

וְאִם הִתְחִילוּ. שֶׁגָּזְרוּ הַתַּעֲנִיּוֹת קֹדֶם לָכֵן וְהִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד וּפָגַע בָּהֶן אֶחָד מֵאֵלּוּ הַיָּמִים, אֵין מַפְסִיקִין: מוֹדֶה הוּא שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶן כָּל הַיּוֹם, אֶלָּא אוֹכֵל בָּעֶרֶב סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה: וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. כְּגוֹן בִּזְמַן שֶׁהָיוּ בֵית דִּין קוֹבְעִים עַל פִּי הָרְאִיָּה, אוֹכֵל בָּעֶרֶב סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא רָעֵב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין. וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים:

תוספות יום-טוב

לג בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. דְּאִקְּרֵי מוֹעֵד. רַשִׁ"י: לד אֵין כוּ'. דְּאַף עַל גַּב דְּאִקְּרֵי מוֹעֵד לֹא כְּתִיב יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. רַשִׁ"י. אֲבָל פּוּרִים אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בֵּיהּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, כֵּיוָן דְּלֹא אִקְּרֵי מוֹעֵד לֹא חָשֵׁיב לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּאִקְּרֵי יוֹם טוֹב, לֹא זֶהוּ לְשׁוֹן מוֹעֵד שֶׁנִּקְרָאִים הַמּוֹעֲדוֹת בַּתּוֹרָה:

רמב"ם

אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים כו': ואם התחילו אין מפסיקין רוצה לומר אם התחילו להתענות שעה א' אין מפסיקין התענית אלא שמשלימין היום: ואמר ר' מאיר מודה היה שאין משלימין רוצה לומר שמתענין קצת היום ואוכלים קצתו. וכן תשעה באב שחל להיות ערב שבת מתענין קצת היום ואוכלין בסוף היום מפני כבוד השבת ואין הלכה כרבי מאיר אלא אם התחילו מתענין ומשלימין. אבל תשעה באב שחל להיות ערב שבת מתענין לכתחלה ומשלימין. ותשעה באב לא יחול בערב שבת אלא כשהיו עושין על פי הראיה אבל לא בחשבון העבור שהוא בידינו היום: