תענית פרק ג משנה ו

מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה:

ברטנורא

לְעָרֵיהֶן. לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: כִּמְלֹא פִי תַנּוּר. שֶׁלָּקְתָה בְּשִׁדָּפוֹן כָּל כָּךְ תְּבוּאָה שֶׁהָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה פַּת לְמַלֹּאת [פִּי] הַתַּנּוּר ^יד: בְּאַשְׁקְלוֹן. בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים: וְעַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים. דְּהִיא חַיָּה רָעָה וּמַכָּה מְהַלֶּכֶת הִיא: עַל שֶׁנִּרְאָה. בָּאוּ בָעִיר:

תוספות יום-טוב

יד בַּגְּמָרָא. וַעֲדַיִן תִּבְעֵי לָן כְּכִיסוּיָא דְתַנּוּרָא אוֹ דִּלְמָא כִּי דָרָא דְרִפְתָּא (שׁוּרוֹת לֶחֶם הַדְּבֵקִים בְּפוּמָא דְתַנּוּרָא זֶה אֵצֶל זֶה, אִי נַמִּי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה), תֵּיקוּ: