כלאים פרק א משנה ב

הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּלְאָיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים, עֻלְשִׁין וְעֻלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵשִׁים וּכְרֵשֵׁי שָׂדֶה, כֻּסְבָּר וְכֻסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וּדְלַעַת הַמִּצְרִי וְהָרְמוּצָה, וּפוֹל מִצְרִי וְהֶחָרוּב, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:

ברטנורא

הַקִּשּׁוּת. קִשּׁוּאִין שֶׁקּוֹרִין בַּעֲרָבִי פאקו"ס וּבְלַעַ"ז קוקומברו"ש: וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת. נִקְרָאִים בַּעֲרָבִי כייא"ר וּבְלַעַ"ז ציטרול"י: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאָיִם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים. הַחַסָּא הַגְּדֵלָה בַּגַּנִּים וְחַסָּא הַגְּדֵלָה בֶּהָרִים: עֻלְשִׁים. שֶׁל גַּנִּים וְעֻלְשֵׁי שָׂדֶה, וְנִקְרָאִים בַּעֲרָבִי הנדב"י: כְּרֵשִׁין. שֶׁל גִּנָּה וּכְרֵשֵׁי שָׂדֶה, וְהֵם הַנִּקְרָאִים בַּעֲרָבִי כורא"ת וּבְלַעַ"ז פורו"ש ^ה: כֻּסְבָּר. כָּךְ שְׁמוֹ בַּעֲרָבִי כוליינדר"ו בְּלַעַ"ז. תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי כְּזֶרַע גַּד, כְּבַר זְרַע כֻּסְבַּר: וְהָרְמוּצָה. דְּלַעַת מָרָה שֶׁמְּמַתְּקִים אוֹתָהּ בְּרֶמֶץ כְּלוֹמַר בְּאֵפֶר חַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִשְׁפֵי אֵשׁ לְפִיכָךְ קוֹרִין לָהּ רְמוּצָה ^ו: וּפוֹל הַמִּצְרִי. פאסול"י בְּלַעַ"ז: וְהֶחָרוּב. מִין קִטְנִית, וְקוֹרִין לוֹ חָרוּב לְפִי שֶׁתַּרְמִילָיו שֶׁהַזֶּרַע בְּתוֹכוֹ הֵן דַּקִּין וַעֲקֻמִּין כְּחָרוּבִין, וְהוּא מִמִּין פּוֹל הַמִּצְרִי:

תוספות יום-טוב

ה הֵם דּוֹמִים קְצָת לִבְצָלִים וּלְשׁוּמִים בִּהְיוֹתָם יְרֻקִּים עֲדַיִן שֶׁלֹּא נִתְיַבְּשׁוּ עֲדַיִן: ו רְצוֹנוֹ לוֹמַר כָּךְ, דְּלַעַת מָרָה דְּאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁהוּא כָּךְ וְטוֹמְנִין בְּרֶמֶץ, בָּהּ עָסְקִינַן, וְהִיא הִיא רְמוּצָה. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

רמב"ם

הקשות. הם הקשואין הירוקין ונקראין אלפקון:

והמלפפון. הם קשואים לבנים ונקראים בלשון ערב פיא"ר:

חזרת וחזרת גלים. החסא הגנית והחסא ההררית:

עולשין ועולשי שדה. נקרא אל הנדבא הפרדסי והמדברי:

כרישין וכרישי שדה. הכרתי הגני והמדברי:

כסבר וכסבר שדה. גני ומדברי:

חרדל וחרדל מצרי. חרדל המדינה והמצרי:

דלעת המצרית. ידוע:

הרמוצה. רמוצה הוא תואר לדלעת ר"ל דלעת רמוצה והוא מין ממיני הדלועין וטעמו מר ואין ראוי לאוכלו עד שיטמנהו באפר חם ושם האפר החם שיש בו שארית מן האש רמץ ועל כן נקראת זו הדלעת רמוצה: ומה שאמר בכאן החרוב אינם החרובין אבל הוא מין מן הפול המצרי ושמו חרוב וכן פירשה הגמרא ואין הלכה כר"י: