בבא קמא פרק ג משנה יא

שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהֻזַּק, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא בְסֶלַע לָקָה, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁל אִישׁ אֶחָד, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין. הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר גָּדוֹל הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָם הִזִּיק, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ הַנִּזּוֹקִין שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר, גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן, וּמַזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר, מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי, אֶלָּא תָם אֶת הַגָּדוֹל וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:

ברטנורא

בְּסֶלַע לָקָה. מִתְחַכֵּךְ הָיָה בַּסֶּלַע וְלָקָה: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִין אַחַר אֶחָד. שְׁנֵי שְׁוָרִים שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם רוֹדְפִים אַחַר שׁוֹר שֶׁל אָדָם אֶחָד: שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. דְּתַרְוַיְהוּ מַדְּחוּ לֵיהּ: שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ לְמַתְנִיתִין כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶם תַּמִּין, שֶׁאֵין הַתָּם מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ. וְכִי אִיתְנְהוּ לְתַרְוַיְהוּ קַמָּן מִשְׁתַּלֵּם הַנִּזָּק חֲצִי נִזְקוֹ מִבֵּין שְׁנֵיהֶם ^לו, אֲבָל לֵיתְנְהוּ לְתַרְוַיְהוּ מָצֵי אָמַר לֵיהּ זִיל אַיְתֵי רְאָיָה דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ ^לז: גָּדוֹל הִזִּיק. וְיֵשׁ בְּגוּפוֹ שָׁוֶה חֲצִי נֶזֶק: קָטָן הִזִּיק. וּדְמֵי הַקָּטָן תִּקַּח ^לח, וּמוֹתָר חֲצִי נִזְקְךָ תַּפְסִיד: קָטָן הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲצִי נִזְקוֹ שֶׁל גָּדוֹל מְרֻבֶּה, לֹא תִּקַּח אֶלָּא קָטָן שֶׁלִּי, וַחֲצִי נִזְקוֹ שֶׁל קָטָן שֶׁלְּךָ קַח מִן הַגָּדוֹל. וְכָל הָנָךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה דִּתְנִינַן בְּמַתְנִיתִין, אִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה אֵין לוֹ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ דְּמֵי תָּם, וַאֲפִלּוּ קָטָן שֶׁהוֹדָה לוֹ אֵין לוֹ, שֶׁהַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעֹרִים פָּטוּר ^מ אַף מִדְּמֵי שְׂעֹרִים. וְאִי תָּפַס הַנִּזָּק ^מא שִׁעוּר מַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ הַמַּזִּיק, לֹא מַפְּקִינַן מִנֵּיהּ ^מב:

תוספות יום-טוב

לה לֹא כִי. פֵּרוּשׁ לֹא כֵן הָיָה. וּמָצִינוּ לִישְׁנָא דְּלֹא כִי בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא, הִלְכָּךְ מַצִּית לְמֵימַר דְּנִזָּק טוֹעֵן בָּרִי וּמַזִּיק טוֹעֵן שֶׁמָּא, וַאֲפִלּוּ הָכִי תְּנַן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם כֵּן שָׁמְעִינַן מֵהָא מַתְנִיתִין תַּרְתֵּי, חֲדָא דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּיֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקֵיהּ מִדְּחָזִינְהוּ דְּקָא רָדִיף בַּתְרֵיהּ, לֹא אָמְרִינַן אִיהוּ אַזְּקֵיהּ אֲפִלּוּ בְּבָרִי וְשֶׁמָּא. וְאִידָךְ, דִּגְרָמָא בִּנְזָקִין פָּטוּר, דְּהָא הָכָא דְּמוֹדֶה נִתְבָּע דִּבְסֶלַע לָקָה מֵחֲמַת הַאִיךְ דַּהֲוָה קָא רָדִיף בַּתְרֵיהּ, וְאִשְׁתָּכַח דְּאִיהוּ גָּרַם לֵיהּ לְמִלְקָא בַּסֶּלַע, וַאֲפִלּוּ הָכִי פָּטוּר. הָרְמָ"ה וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף: לו וְדַוְקָא כִּי אִיכָּא סַהֲדֵי דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק הוּא דְּאָמְרִינַן שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים. אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא סַהֲדֵי בְּהָכִי, אַף עַל גַּב דְּמוֹדֶה מָרַיְהוּ דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק, פָּטוּר. דְּהָא אֲפִלּוּ יוֹדֶה דְּהַאי תּוֹרָא הוּא דְּאַזִּיק נַמִּי לֹא מִחַיַּב, דְּקָיְמָא לָן פַּלְגָּא נִזְקָא קְנָסָא, וּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: לז וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּיֻחְלַט הַשּׁוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁנָה ט', מִשְּׁעַת נְגִיחָה קָם לֵיהּ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, וּמִמַּה נַּפְשָׁךְ אִית לֵיהּ חֵלֶק בְּאֶחָד מֵהֶם, לֶהֱוֵי כִּשְׁנֵי שְׁוָרִים שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁאִם נֶאֱבָד הָאֶחָד נֶאֱבָד לִשְׁנֵיהֶם, קָא מַשְׁמַע לָן דְּשָׁאנֵי הָכָא שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר בְּאֵיזֶה מֵהֶן הֲוָה לֵיהּ חֵלֶק, מָצֵי לְמֵימַר אַיְתֵי רְאָיָה דְּהַאי הוּא דְּאַזְּקָךְ. הָרֹא"שׁ: לח רַשִׁ"י. וּתְמֵהַנִי דְּהָא קָיְמָא לָן יֻחְלַט הַשּׁוֹר. וְאִם כֵּן לֹא יוּכַל לְסַלְּקוֹ בְּזוּזֵי. וּלְשׁוֹן נִמּוּקֵי יוֹסֵף, וְהַקָּטָן תִּקַּח. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי רַשִׁ"י זַ"ל עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּאוֹת ל"ו בְּשֵׁם הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּדַוְקָא כִּי אִיכָּא סַהֲדֵי דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק כוּ' אִם כֵּן כָּל הַצְּדָדִים הַנֶּאֱמָרִים הַיְנוּ לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין דַּהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אֶחָד מִמָּמוֹנוֹ הִזִּיק, אֲבָל לְעִנְיַן לְהַחְלִיט הַשּׁוֹר כֵּיוָן דְּאֵין הָעֵדִים יוֹדְעִים אֵיזֶה מֵהֶן הִזִּיק אָמְרִינַן לְעִנְיַן הַחְלָטַת הַקָּטָן דִּלְמָא הַגָּדוֹל הִזִּיק, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ רַק דְּמֵי הַקָּטָן. וּלְשׁוֹן הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, וְהַקָּטָן תִּקַּח, אֵינוֹ לְעִנְיַן הַחְלָטַת הַשּׁוֹר שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּלֹא חֵפֶץ הַבְּעָלִים אִי רוֹצֶה לְסַלְּקוֹ בְּדָמִים, אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁ טַעֲנַת הַמַּזִּיק הוּא. וְאַף אִי נֵימָא לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן לֹא כִי שֶׁהַמַּזִּיק אוֹמֵר בָּרִי שֶׁהַקָּטָן הִזִּיק, עִם כָּל זֶה לְעִנְיַן הַהוּא חִיּוּבוֹ דְּהַחְלָטַת הַשּׁוֹר הָוֵי מוֹדֶה בִּקְנָס, דְּהָא מִצַּד הַעֲדָאַת הָעֵדִים אִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיט שׁוּם אֶחָד מֵהֶן, עוֹד זֹאת דַּהֲוֵי טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעֹרִים דַּהֲרֵי הַנִּזָּק אוֹמֵר שֶׁהַגָּדוֹל נֶחְלַט לוֹ וְאֵין לוֹ בְּגוּף הַקָּטָן כְּלוּם, וְדַוְקָא לְחַיֵּב מָמוֹן אָמְרִינַן דְּעַל כָּל פָּנִים דְּמֵי הַקָּטָן יִקַּח. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ: לט מוּעָד. אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר בְּבָבָא בַּתְרָא דַּף צ"ג גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ, מוֹדֶה הָכָא דְּלֹא תָּלִינַן בַּמּוּעָד, כֵּיוָן דִּשְׁנֵיהֶם רָצִין. תּוֹסָפוֹת: מ וּבְאֶחָד תָּם וְאִי נַמִּי בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם תַּמִּים בְּלָאו הַאי טַעֲמָא פָּטוּר, דְּהָא מוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר: מא הַיְנוּ אִי תָּפַס בְּסָהֲדֵי. אֲבָל בְּלֹא סָהֲדֵי דְּאִית לֵיהּ מִגּוֹ דְּלֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם אֲפִלּוּ שִׁעוּר תְּבִיעָתוֹ, כְּשֶׁתּוֹבֵעַ בָּרִי, לֹא מַפְּקִינַן מִנֵּיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: מב וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. פַּלְגָּא נִזְקָא שָׁאנֵי מִשְּׁאָר קְנָסוֹת, שֶׁאִם תָּפַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הָרֹא"שׁ:

רמב"ם

שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק כו': כל זה מבואר וברור ומה שאמר המוציא מחברו עליו הראיה אם לא יביא ראיה אין לו כלום. ואפילו הדבר שהודה בו המזיק אין לו באמרו תם הזיק או קטן הזיק לפי שעיקר הוא בידינו בדינים טענו חטים והודה לו בשעורים פטור אף מדמי שעורים אבל אם תפש הניזק שיעור מה שהודה לו המזיק זכה בו ואין מוציאים אותו מידו. וכמו כן אם בא ברשות הטוען חטים שיעור מה שהודה לו מן השעורים אין מוציאין מידו: