בבא מציעא פרק ב משנה ה

אַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִכְלָל כָּל אֵלֶּה. לָמָּה יָצָאת. לְהָקִּישׁ אֵלֶיהָ, לוֹמַר לְךָ, מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סִימָנִים וְיֶשׁ לָהּ תּוֹבְעִים, אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סִימָנִים וְיֶשׁ לוֹ תוֹבְעִים, חַיָּב לְהַכְרִיז:

ברטנורא

בִּכְלָל כָּל אֵלֶּה. בִּכְלַל כָּל אֲבֵדַת אָחִיךָ: וְלָמָּה יָצָאת. וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ: מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת. סְתָם שִׂמְלָה יֵשׁ בָּהּ סִימָן, וְכָל שִׂמְלָה יֵשׁ לָהּ בְּעָלִים תּוֹבְעִים אוֹתָהּ, שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּידֵי אָדָם וְלֹא בָּאת מִן הַהֶפְקֵר: אַף כָּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבְעִים. לְמִעוּטֵי מִידֵי דִמְיָאֵשׁ. וְיֵאוּשׁ הוּא, דְּשָׁמְעִינֵיהּ דְּאָמַר וַי לֵיהּ לְחֶסְרוֹן כִּיס ^כה:

תוספות יום-טוב

כה דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לוֹ סִימָנִים מִסְתָּמָא לֹא מִיָּאֵשׁ עַד דְּאָמַר כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:

רמב"ם

אף השמלה היתה בכלל כל אלה ולמה יצאת כו': בכלל כל אלו הוא מה שנאמר כל אבדת אחיך כולל לשמלה ולזולתה וכשיהיה לאותו הדבר סימנים ואין לו תובעים והוא שיתיאשו הבעלים ממנו אינו חייב להחזיר וענין היאוש שיאמר מי שאבד ממנו אותו הדבר אוי לי שאבד כך וכך או שיאמר דבר שיהיה ענינו זה: