בבא מציעא פרק ג משנה ה

וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים, אֶחָד יָפֶה מָנֶה וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז, זֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי, נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי קָטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי. אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ:

ברטנורא

וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים. לְרַבָּנָן אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. וְלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי, לֹא מִבַּעְיָא בְּמָנֶה וּמָאתַיִם דְּלֵיכָּא פְּסֵדָא דִּשְׁבִירַת כְּלִי, אָמְרוּ רַבָּנָן נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי כֵלִים דְּאִיכָּא פְּסֵדָא שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁבֵּר הַכְּלִי הַגָּדוֹל כְּדֵי לָתֵת מִמֶּנּוּ דְּמֵי הַקָּטָן, וְלִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ נִמְצָא שֶׁבַּעַל הַכְּלִי הַגָּדוֹל הִפְסִיד שֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, וְסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא דִּבְהָא מוֹדוּ רַבָּנָן לְרַבִּי יוֹסֵי שֶׁהַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. קָמַשְׁמַע לָן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

רמב"ם

וכן שני כלים אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז כו': ההקש בזה כמו ההקש במנה ומאתים והדין אחד ואמנם הביא זה המשל השני שלא תאמר הואיל ובזו התביעה יפסיד בעל כלי גדול עליו לפי שהוא מפסיד הכלי עצמו ונותן לו קצת דמיו יהיו שניהם מונחים עד שיבא אליהו כדי שיודה הרמאי מהם על האמת קמ"ל שאין הדבר כן אלא זהו כמו מנה ומאתים שלא הפסיד בעל המאתים עצם (ממנו) [ממונו] אלא הפסיד קצתו ואין הלכה כרבי יוסי: