בבא מציעא פרק ג משנה ו הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן אֲבוּדִין לֹא יִגַּע בָּהֶן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מוֹכְרָן בִּפְנֵי בֵית דִּין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים: ברטנורא אֲבוּדִים. עַל יְדֵי עַכְבָּרִים אוֹ רִקָּבוֹן: לֹא יִגַּע בָּהֶן. לְמָכְרָן, לְפִי שֶׁרוֹצֶה אָדָם בְּקַב שֶׁלּוֹ מִתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל חֲבֵרוֹ יג, קַב שֶׁלּוֹ חָבִיב עָלָיו עַל יְדֵי שֶׁעָמֵל בּוֹ, מִתִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁיִּקַּח בִּדְמֵיהֶן אִם יִמְכְּרֵם. וְלֹא אָמְרוּ רַבָּנָן הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָבְדוּ אֶלָּא עַד כְּדֵי חֶסְרוֹנָן הַמְּפֹרָשׁ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, לְחִטִּים וּלְאֹרֶז תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין לַכּוֹר וְכוּ' יד. אֲבָל אִם אָבְדוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי חֶסְרוֹנָן, מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּמוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: תוספות יום-טוב יג גְּמָרָא. וְאָמְרִינַן דְּגֻזְמָא הִיא, דְּהָא בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי חֶסְרוֹנָן מוֹכְרָן כִּדְמַסִּיק הָרַ"ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: יד וְהוּא שִׁעוּר שֶׁמְחַסְּרִים לְשָׁנָה, וְנֶחְסְרוּ בְּפָחוֹת מִשָּׁנָה. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּפָלֵיג רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: רמב"ם המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין כו': מחלוקת הוא כשאבד מהם כשיעור חסרונו הידוע או פחות אבל כשהתחילו בהפסד ואבד מהן יותר מחסרונו הידוע לדברי הכל מוכרן בבית דין ועוד יתבאר לפנים שיעור החסרון למיני הזרעים ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל: