בבא מציעא פרק ג משנה ח

יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֹמֶשׁ. יוֹצִיא לוֹ שְׁלשֶׁת לֻגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה, לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, לֹג וּמֶחֱצָה בָּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בָּלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזֻקָּק לַחֲבֵרוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה:

ברטנורא

יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן. אִם הִפְקִיד אֶצְלוֹ יַיִן וְעֵרְבוֹ עִם יֵינוֹ ^יז, הַקַּנְקַנִּים בּוֹלְעִים שְׁתוּת: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֹמֶשׁ. שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ הַקַּנְקַנִּים בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בָּלַע חֹמֶשׁ. וְהַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם: אַף הַמּוֹכֵר וְכוּ'. כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ שְׁמָרִים בַּמַּפְקִיד, כָּךְ אָמְרוּ בַּמּוֹכֵר. שֶׁהַמּוֹכֵר שֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ וְנוֹתֵן לוֹ מִתּוֹךְ חָבִיּוֹתָיו שֶׁמֶן מְזֻקָּק תָּמִיד שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו לִפְחֹת לוֹ לֹג וּמֶחֱצָה מֵחֲמַת שְׁמָרִים לְכָל מֵאָה לֹג. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

תוספות יום-טוב

יז וַחֲדָא מִתַּרְתֵּי דִּלְעֵיל נָקַט. דְּהָא בָּעִינַן נַמִּי שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה כְּדִלְעֵיל. דְּאִי לָאו הָכִי הָיָה מְחַסֵּר לְפִי הָעֶרֶךְ: יח לֹג כוּ'. פֵּרוּשָׁא דִּשְׁלֹשָׁה לֻגִּין הוּא:

רמב"ם

יוציא לו שתות ליין רי"א חומש יוציא לו נ' לוגין כו': זה שאמר רבי יהודה חומש לפי שהיין שבעירו היה חסר חומש וכבר אמרתי לך שהדין בזה הענין הוא לדון כפי המנהג באותה המדינה ואין הלכה כרבי יהודה: