בבא מציעא פרק ג משנה יא

הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, מֻתָּרִין, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין צְרוּרִין וּבֵין מֻתָּרִים לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֶנְוָנִי כַּשֻּׁלְחָנִי:

ברטנורא

אִם צְרוּרִין. וַחֲתוּמִין, אוֹ קְשׁוּרִים קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה: לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. אֲבָל אִם אֵינָם חֲתוּמִים אוֹ קְשׁוּרִים קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרוּרִין ^כה, הֲרֵי הֵן כְּמֻתָּרִין וּכְאִלּוּ אֵינָם קְשׁוּרִים כְּלָל, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן: חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. וַאֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָוֵי עֲלֵיהֶם שׁוֹמֵר שָׂכָר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְחַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה ^כו. וְאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ, הָווּ מִלְוָה גַּבֵּיהּ וְחַיָּב אַף בָּאֳנָסִים: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כַּשֻּׁלְחָנִי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

תוספות יום-טוב

כה דְּהַמַּפְקִיד אֶצְלוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא צָרִיךְ מִיָּד לַמָּעוֹת. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁהִפְקִידָן צְרוּרִין נַמִּי יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, דְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם לָצוּר מְעוֹתָיו. אֲבָל חֲתוּמִים, גָּלֵי דַּעְתֵּיהּ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. רַשִׁ"י: כו וְאַף עַל גַּב דִּבְפֶרֶק דִּלְעֵיל מִשְׁנָה ז' פָּרְשִׁינַן דְּבִדְמֵי אֲבֵדָה הָוֵי שׁוֹאֵל עֲלַיְהוּ אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ, הֲנָאַת שִׁמּוּשׁ דְּהָכָא גְּרִיעָא מִדְּהָתָם, לְפִי שֶׁיָּרֵא לִשְׁלֹחַ בָּהֶן יָד לִקְנוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה, שֶׁמָּא יָבֹא הַמַּפְקִיד לִתְבֹּעַ פִּקְדוֹנוֹ, אֲבָל דְּמֵי אֲבֵדָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁהֶה אֶצְלוֹ יָמִים רַבִּים. הָרַאֲבַ"ד וְהָרֹא"שׁ: כז לְפִיכָךְ כוּ'. וְהוּא שֶׁיַּטְמִין בַּקַּרְקַע. הָרַמְבַּ"ם:

רמב"ם

המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש כו': צרורין הוא שיהיה קשר משונה או שישים עליהם חותם ומה שזולת זה קרואין מותרין. ומה שאמר חייב באחריותן ואפי' לא נשתמש בהן לפי שאם נתיר להם להיות משתמש בהם נעשה שומר שכר עליהם ועוד יתבאר לך דין שומר שכר אבל כשיהנה מהם ונשתמש בהם אפילו נאנסו חייב באחריותן לפי שנעשה עליו כמו חוב. והלכה כר"י: